למה אני אוטומטית מתנהגת בצורה לא אמפתית וחסרת עניין לקראש שלי?

אני מאמין שמגננה

שואל השאלה:
יש בזה משהו, אני בכיתה יב ונפרדתי לפני שנה אחרי שהיינו ביחד כמעט 5 שנים. נראה לי שבתוך תוכי אני לא רוצה כרגע זוגיות.

גם אני עושה את זה בטעות או שאצ רוצה להיראות קשה להשגה או שזה מגננה

זה קרה גם לי אחרי שנפרדתי ממישהו שהתעלל בי נפשית. אחרי זה כבר לא יכולתי להתאהב כבר באף אחד אפילו שרציתי. אני מאמינה שאת צריכה יותר זמן לבד לפני שאת נכנסת שוב לזוגיות.

כנל ואו

כנראה בגלל שנפגעת את לא מוכנה עדיין במאה אחוז אז את מעדיפה להסתיר את זה שיש לך רגשות לקראש מאשר שהוא יידע ואולי את חושבת שהוא ידחה אותך ואז זה ייפגע בך שוב

נראה לי מגננה
אבל אני לא יודע
אני לא פסיכולוג

שואל השאלה:
האמת שלא נפגעתי, סיימנו את זה יפה בלי שום כוכבית. בזוגיות היה לנו הכי כיף בעולם וגם עכשיו אנחנו עדיין חברים, זה פשוט כבר לא התאים לשננו.
אבל לגבי היפה עיניים שיושב ממש עכשיו מאחורי, אני לא מבינה למה אני מנפנפת אותו מעצמי, אדישה אליו, לא מסתובבת ולא מצליחה להתייחס כמו שצריך למישהו שאני יותר ממעוניינת בו. לדעתי הוא אפילו חושב שאני לא סובלת אותו:/
קשה לי עם זה שיש פער בין מה שהייתי רוצה לעשות לבין מה שאני עושה, אבל אני לא מצליחה להתנהג אחרת כאילו תוקף אותי כל פעם שד כפייתי, פלצני ואשכנזי.
אני עם ראש על השולחן, חצי ישנה בתוך קפוצ'ון ענק ופלאפון בתיק אז תסלחו על הכתיבה המוזרה.

אה אז אני חושבת שאולי תנסי להתחבר אליו יותר ותראי לו שאת "סובלת אותו" וברגע שתתחברו אז את כבר לא תנפנפי אותו

אשכנזי חחח אני מת
לשאלה: לא יודע

גם אני הייתי ככה ובאמת אהבתי אותו אבל שדיברנו לא הראתי עניין
מלחץ

את פשוט מפחדת להראות שאת בעניין