אזז יצאתי מהארון לאמא שלי ואני מתחרטת.

אני א-מ*נית. (אני מצנזרת את זה כי סטיפס לא אוהבים מילים)
היא קיבלה אותי (בערך. היא אמרה שאני רק ילדה (אני יותר בוגרת מסתם ילדה) אז אולי אני לא מבינה מספיק טוב אבל שיהיה) אבל אז אמרתי משהו על זה שזה חלק מהקהילת הלהט"ב.
הו בוי.
אז היא אמרה שאסור לי לצאת מהארון בפני הכיתה כי כולם ישנאו אותי ויחרימו אותי ועכשיו אני מרגישה כזה מגעיל כי תכננתי לעשות את זה ביום היציאה מהארון הבינלאומי אבל עכשיו אני מרגישה רע עם עצמי. כאילו, ממש ממש רע עם עצמי. אני הייתי מוכנה לצאת מול הכיתה אבל היא התחילה כאילו להגיד שזה לא יציאה מהארון כי זה רק לגייז ושלאף אחד לא אכפת ושאני לא צריכה לצעוק את זה בכל מקום.
רק אמרתי שאני א-מ*נית, לא כלום אחר, רק א-מ*נית.
ועכשיו אני מרגישה כל כך מגעיל עם עצמי. רציתי לצאת מהארון לכיתה שלי כי סמכתי עליהם אבל עכשיו אני מרגישה פשוט שאני צריכה להתקפל בפינה ולסתום את הפה שלי.
אני לא יודעת מה להרגיש...
מה אתם חושבים? מה אני אמורה לעשות?
ואל תתחילו להגיד לי דברים נגד הזהות שלי בבקשה כי אני גם ככה מרגישה נוראי עכשיו.