4 תשובות
יש פנמייה במכמורת ממש טובה
אני חושבת שאולי פנימייה זה מוגזם,
תשאר עם אמא שלך ותעזור לה במקום לעזוב אותה..
אולי תעבור לבית ספר בעיר קרובה אלייך ותתחיל מאפס ותמצא לך חברים חדשים
אני בטוחה שתמצא את המקום שלך :)
תשאר עם אמא שלך ותעזור לה במקום לעזוב אותה..
אולי תעבור לבית ספר בעיר קרובה אלייך ותתחיל מאפס ותמצא לך חברים חדשים
אני בטוחה שתמצא את המקום שלך :)
זה ליד קניון m הדרך בדרך לחדרה (בין נתניה חדרה )
אני גם עברתי לפנמייה בגיל שלך בערך וזה הדבר הכי טוב שקרה לי.
ברור שכול אחד יחווה את זה שונה ואני מקווה שאם תלך לשם אז יהיה לך טוב אבל אצלי זאת אחת החוויות היותר משמעותיות ומדהימות שקרו לי, זה נתן לי המון והתקדמתי שם מלא, למדתי מלא דברים על עצמי ובכללי על החיים, זה עזר לי ללמוד איך להתחבר לאנשים ואיך להסתגל למקום חדש, קיבלתי חוויות וזכרונות יפים, בכללי את כול החוויה של הנעורות מרגיש לי שחוויתי שם ואלו דברים שלא הייתי חווה בבית, בבית הייתי רוב היום בחדר בטלפון ואם הייתי נשארת שם לא באמת הייתי מתפתחת וחווה משהו חדש, הכול היה נשאר כרגיל, ואז עברתי לפנמייה ופתאום הכרתי אנשים משמעותיים בשבילי, חברות שהן כבר כמו אחיות, את האקס, את המדריכים שם והצוות ובאמת זה ממלא ממש. בהתחלה היה קשה ולקח קצת זמן עד שהרגשתי בנוח וכן הרגשתי לא קשורה ורציתי לחזור לבית אבל בסוף נשארתי וזה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי והמקום הזה באמת כבר נהפך לבית ברמה שסיימתי יב ואני נמצאת שם עדיין ואפילו עכשיו אני בפנמייה.
אני הייתי בפנמייה של רווחה שזה משפחתונים וזה פשוט בית לכול דבר עם הורי בית שהם מדריכים ויכול להיות שזה באמת קצת שונה מפנמייה "רגילה" כי זה ממש ביתי כאן אבל אני חושבת שעדיין אין לך מה להפסיד אם תנסה, פשוט לבוא בראש פתוח ולדעת שמקסימום תמיד אפשר לעזוב, אבל אין לך מה להפסיד בעיקר כשאתה לא מפסיד שום דבר בבית אז לדעתי כדאי לנסות זה יכול להעצים בטירוף.
ברור שכול אחד יחווה את זה שונה ואני מקווה שאם תלך לשם אז יהיה לך טוב אבל אצלי זאת אחת החוויות היותר משמעותיות ומדהימות שקרו לי, זה נתן לי המון והתקדמתי שם מלא, למדתי מלא דברים על עצמי ובכללי על החיים, זה עזר לי ללמוד איך להתחבר לאנשים ואיך להסתגל למקום חדש, קיבלתי חוויות וזכרונות יפים, בכללי את כול החוויה של הנעורות מרגיש לי שחוויתי שם ואלו דברים שלא הייתי חווה בבית, בבית הייתי רוב היום בחדר בטלפון ואם הייתי נשארת שם לא באמת הייתי מתפתחת וחווה משהו חדש, הכול היה נשאר כרגיל, ואז עברתי לפנמייה ופתאום הכרתי אנשים משמעותיים בשבילי, חברות שהן כבר כמו אחיות, את האקס, את המדריכים שם והצוות ובאמת זה ממלא ממש. בהתחלה היה קשה ולקח קצת זמן עד שהרגשתי בנוח וכן הרגשתי לא קשורה ורציתי לחזור לבית אבל בסוף נשארתי וזה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי והמקום הזה באמת כבר נהפך לבית ברמה שסיימתי יב ואני נמצאת שם עדיין ואפילו עכשיו אני בפנמייה.
אני הייתי בפנמייה של רווחה שזה משפחתונים וזה פשוט בית לכול דבר עם הורי בית שהם מדריכים ויכול להיות שזה באמת קצת שונה מפנמייה "רגילה" כי זה ממש ביתי כאן אבל אני חושבת שעדיין אין לך מה להפסיד אם תנסה, פשוט לבוא בראש פתוח ולדעת שמקסימום תמיד אפשר לעזוב, אבל אין לך מה להפסיד בעיקר כשאתה לא מפסיד שום דבר בבית אז לדעתי כדאי לנסות זה יכול להעצים בטירוף.
באותו הנושא: