3 תשובות
מצטרפת לשאלה, אני בול כמוך. מבינה לגמרי ומקווה שתעברי את זה:)
להגיד לעצמך, רגע איך אני רוצה להרגיש אחרי שאני מסיימת את האוכל? אני רוצה להיות שבעה. שבעה טוב כדי שאני אוכל להתפנות לדברים אחרים ולא לחשוב על אוכל. אני לא רוצה שיכאב לי, לכן אני מקשיבה לבטן שלי וכשהיא משדרת לי שובע אני אומרת לעצמי, אוקיי, זה הזמן לסיים. אני ממש לא רוצה כאבים. תמיד יש לי את האופציה לחזור לאכול מתי שבא לי. לכן לא צריך להאביס את עצמי. אכילה רגשית באה כבר באוטומט וכדי להסיח את הדעת מעניינים אחרים, באה לפצות, באה להרגיע כאב וכעס. צריך להיות מודעים לכך ובעדינות להתכוונן לאכילה נכונה, כשרעבים ולסיים כששבעים.זה תהליך. סבלנות. לוקח זמן לזהות את זה, להבין את זה, לשנות את זה....
כמובן שיכולות להיות לזה הרבה סיבות, אבל כמו שזה נראה מדובר במשהו פסיכולוגי.
כלומר יכול להיות שיש איזו בעיה פסיכולוגית שגורמת לך לאכול גם אם את לא רעבה וכדאי לבדוק את זה...
כלומר יכול להיות שיש איזו בעיה פסיכולוגית שגורמת לך לאכול גם אם את לא רעבה וכדאי לבדוק את זה...
באותו הנושא: