בתנ"ך הרבה פעמים רוצחים יהודים וגם גרים על עבודה זרה (לדוגמא אחרי חטא העגל). אז מה ההבדל בין היהדות לאידאולוגיה של דאעש?

אתה חושב שאתה משכיל ושעלית על משהו
אבל עצם השאלה הזאת מראה כמה אתה בור

(לפי היהדות) אלוהים פוקד על הרג כל מי שעובד עבודה זרה, אלוהים הוא החוק ולכן לבצע את פקודותיו זה מוסרי.
דעאש לא קיבלו מאלוהים *האמיתי* את האישור לרצוח אנשים-ולכן הפעולות שלהם זה רצח שזה חטא (עשרת הדיברות, לא תרצח).

מובן שאני מוצא את זה תמוהה, אבל גם אם סופרים את כל הפעמים שהרגו על עבודה זרה ביהדות (ובכל הדתות האחרות גם יחד), ניתן לראות שזה סכום פעוט של מתים, היו מקרי מוות גדולים בהרבה, ולכן זה מבחינתי לא הפשע הגדול ביותר.

קודם כל
אלוהים הוא החזק=אלוהים הוא הצדק
כרגע הצדק בעולם לדוגמא זה המוסר האמריקאי אבל אם לדוגמא גרמניה היו מנצחים במלחמת העולם השנייה הצדק שהיה בעולם היה הצדק הנאצי כי בעולם שלנו הצדק הוא החזק
בכל מקרה לא כל מוות הוא רע
כשאדם עובד עבודה זרה הוא אומר "ה' הוא אינו השליט בעולם" שזה ממש שקול לבגידה כאילו שאדם ישראלי ילך ויגיד "איראן זאת המדינה המוסרית והטובה" וידלעף להם וכל זה
האם זה יהיה בסדר להרוג אותו? מן הסתם

@אנוכי=אני,
כפי שאתה ודאי יודע, האלוהים של דעאש הוא אותו אלוהים שלך.

שואל יקר,
עלית על נקודה מצוינת! והתשובה היא, כמובן, שההבדל מצוי בגיל הדת.
שם לב ששלושת הדתות המונותאיסטיות מתנהגות, כדתות צעירות, באותה צורה אלימה. היהדות בצעירותה היתה אלימה מאוד והרגה בשם האל, עד שהתבגרה. הנצרות בילדותה הרגה אף היא בשם האל (האינקויזיציה, מסעות הצלב) עד שנרגעה. והאיסלאם, הדת הצעירה מבין השלוש, עדיין לא עברה את השלב הזה. תן לה אלף שנים והיא תרגע.

^אותו אלוהים שלי לפי הם, לא לפי היהדות.
זו הסיבה שלדעתם מותר להם.

ויש לי רעיון יותר טוב מלתת להם אלף שנים, אפשר פשוט להפריד את הדת מהמדינה שם בכוח.

^ברור שלא לפי היהדות. הרי כשהיהדות נוצרה, הדתות הללו לא היו קיימות. מן הסתם היא לא התייחסה אליהן.

אנוכי=אני אז בעיקרון הדבר היחיד שרע בדעאש לדעתך זה שזה לא אלוהים האמיתי

לדעתי אלוהים לא קיים.
דעאש הם טיפשים, בורים, עם טקטיקה טיפשית שהצליחו בגלל המזל וחוסר העניין הבינלאומי.
הדבר שבאמת רע בהם זה שהם חושבים שהם מסוגלים לכפות על אנשים את האמונות שלהם, אבל אני מציג נימוק יהודי ללמה אנחנוטובים, והמעשים שלנו מוצדקים, בזמן ששלהם לא.

אם תראה אדם חותך לחברו את הרגל סביר להניח שתזדעזע מהרצחנות שבו. לא במקרה שיהיה לך ידע מוקדם שהחותך הוא רופא מנתח. זה כל ההבדל.

ההבדל הוא שהיהדות יש ערבות הדדית ולכן כשאתה עושה עבירה אתה פוגע בכולם. למשל עכן בן כרמי לקח מהחרם ואז הרבה אנשים מתו ואז ה' אמר להרוג אותו.
אז אם אתה עושה עבירה אתה פוגע בכולם.

בחטא העגל לא היה שם "רצח" על ידי בני אדם שרצחו בני אדם אלה היה מיתה בידי שמיים

^שבט לוי לא הרג עשרות או מאות מבני בשבטים האחרים בפקודת אלוהים?

^לא שאני יודע
תביא מקור

מעתיק מויקיפדיה:

ובכל זאת משה נוקט בצעדי ענישה, והוא שובר את הלוחות, שורף את העגל, זורה על המים את השרידים, "וַיַּשְׁק אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ולסיום, הוא לוקח את בני לוי ומצווה אותם :" וְהִרְגוּ אִישׁ-אֶת-אָחִיו וְאִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-קְרֹבוֹ". בכך גם הוא מקדש אותם לתפקיד הלוויים.

פה היה ציווי אלוקי. זה קרה ישר אחרי מעמד הר סיני, זה ששמעו מפורש מאת ה' "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" (שמות כ, ב; דברים ה, ו). בכללי, ביהדות לפני שמוציאים מישהו להורג - מתרים בו שאם הוא יעשה ככה או ככה - יהרג, ואם החוטיא מזלז באזהזרה, ואומר "אף על פי כן}" - בכך הוא התיר את עצמו למיתה. כך שפועל (מתי שהייתה סנהדרין) סנהדרין שהייתה הורגת פעם בשבעים שנה הייתה נקראית "חובלנית" (מכות ז ע"א). אבל דאעש לא שואלים את אף אחד. לא דנים בבית הדין. הם רוצחים וזהו. ובטח שאין להם היתר מאלוקים לעשות את זה.

מה ההבדל בין היהדות לדעאש?!
אתה רציני? דעאש פשוט מוצאים להורג בלי שום פואנטה ("מנסים לשלוט על העולם"), ואם אנחנו מדברים על כיום (כמו על דעאש) .. היום לא ראיתי שום אדם חרדי/דתי שרוצח מישהו סתם ככה כמו דעאש .
ולגבי פעם , אני חושבת שהתשובה של האנונימי פירטה והסבירה לך טוב מאוד שלא הוציאו להורג בשניות.
אני חושבת שזה חבל שבשביל להגיע לחמות אתה בוחר בדרך של להוציא את היהדות כרעה ולא טובה , תכיר קצת את הדת ותבין שכולה טוב וטוהר אז זה אבסורד שזה המצב של סטיפס.

היהדות זו לא אמונה סטטית. זו אמונה אינטגרלית משמע, היהדות מתפתחת כל הזמן ומשתנה כל הזמן בהתאם למציאות ולתקופה.
באותה תקופה, היהדות הייתה נחשבת הכי נאורה והייתה מהפכנית.
חוקים שלא היו לפני בחברה כמו "אל תחמוד אשת רעך" וכאלה היו דברים שלא היו ברורים מאליו. לכן, בזמנו היינו נאורים ממש.

היהדות שעכשיו יש. עיקרה הוא יותר השיח היהודי על היהדות עצמה.
הרבה מאוד רבנים לאורך ההיסטוריה וגם חזל , נתנו פרשנות שונה לאל.
חזל טענו שהוא נמצא בכל מקום ולא ניתן לתקשר איתו
הרבאד טען שהוא בעל מאפיינים אנושיים
הרמבם טען שאת האל לא ניתן להסביר במילים או מספרים משום גלותנו וחוסר היכולת שלנו להבנתו.
רבי יהודה הלוי טען משהו זהה לרמבם אך יחד עם זאת נתן עוד 3 משמעויות שונות.
לכן, עיקר היהדות זו לא האמונה.
לא יודעים להגדיר לך בברור מי זה אלוהים וכיצד הוא פועל.
יודעים שהוא יחיד והוא הוציא אותנו ממצרים ונתן לנו את תורתו.
אך מעבר, לא יודעים.

גם אורח החיים היהודי שונה לגמרי בין חברה לחברה ובקרב חברות יהודיות יש גם שוני
החרדים שונים מאוד אחד מהשני.
הדתיים גם מאוד שונים אחד מהשני
וכך גם החילונים.
לכן, אין צורת חיים אחת ברורה אצל היהודים.

העיקר ביהדות זה יותר השיח וההתקדמות ההלכתית בהתאם למציאות ולתקופה.
לכן, אנחנו שונים מדעאש.
היהדות התקדמה והיא יותר מקבלת ויותר דיונית
לעומת האיסלאם הקיצוני של דעאש שמחסל כל מי שחושב שונה מהם.