דתיים בעיקר ומאמינים בבקשה כנסו, אני צריכה עזרה

שואל השאלה:
כן הלוואי שהייתי יכולה להגיד אבל זה מלחיץ אותי לא יודעת למה..
לב שבתות למשל אני תמיד מנסה לשמור אבל לא מצליחה במאה אחוז כי בשישי בערב אז אני כן רואה קצת טלוויזיה אפילו אם זה לא בכוונה וגם קצת בטלפון בגלל שאף פעם לא אמרתי שאני לא רוצה להיות בטלפונים וכזה..
זה ממש מפחיד אותי ומלחיץ אותי, למרות שחג זה פחות מלחיץ כי אני יכולה להגיד שזה כיאלו כמו שאני רגילה ואני רוצה שר את מה שאני רגילה מאיל שחוגגים עם המשפחה חג וזה כיאלו יהיה להם יותר הגיוני מאשר שבת שבשבתות אני לא אצל המשפחה (מקווה שהצלחת להבין משהו חח)
אוף אני שונאת את המצב הזה זה באמת קשה לי גם האווירה והכל.
והקטע שלא יהיו ארוחות כמו שתמיד עושים, רק בערב הראשון (כי ככה חילונים תמיד עושים) ואולי אניא שכנע אותם גם בערב השני.. אבל מה עם הארוחות שאחרי שחרית (התבלבלתי בשאלה עצמה זה אחרי שחרית) זה כזה נורא שלא יהיה ארוחות גם בצהריים?

שואל השאלה:
אוף קודם כל אני ממש מעריכה את זה שאת מקשיבה לי ומנסה לעזור :) זה כבר נותן תחושה טובה כי לא היה לי למי לספר את זה.. :)

אין לי חברה דתייה פה, הייתי מתה לנסוע למשפחה שלי או חברים דתיים, אבל אמא שלי לא תסכים, זה די הגיוני אבל גם למשפחה שגרה קרוב יותר היא לא תרצה.
בכל מקרה כנראה שנתקעתי פה במקום החילוני שאני גרה, אני באמת אנסה לאזור אומץ ולהגיד להם על איך אני רוצה להעביר את החג, ובעיקר לאמא שלי שתסכים שנקנה כל מיני דברים כמו נר הבדלה וכו'.. אני אקנה היום ספרים וזה.
אני פשוט גם קצת פוחדת מהתגובה שלה למרות שלגבי הטלוויזיה אין בעיה עם זה הם הסכימו.
אבל למשל שאני אציע לשים סלוטייפ על הכפתור של האור במקרר כדי שזה לא יהיה חילול.. בטח אמא שלי לפחות תגיד כזה "למה צריך את זה? מה קורה לך?" או משהו כזה.. אולי היא גם תזרום לא יודעת.. היא ראתה כמה התבאסתי מאוד ברמה שחפרתי לה על זה ימים שלמים שאני רוצה לנסוע למשפחה ושאולי נסע לפני הסגר ואז אמרו שהוא יהיה שלושה שבועות ככה שזה אומר שנתקע אצלם הרבה זמן.

אוף אני זורקת פה מלא דברים לא קשורים אחד לשני, אני פשוט באמת ממש בדיכאון מזה ואני עוד רק עכשיו מתחילה להפנים לאט לאט, דם כל הקטע של התפילות שזה לא יהיה אותו דבר.. (אבל זה יותר קשור לכיפור כבר)

שואל השאלה:
הנה בדיוק עכשיו סיפרתי לה שאני רוצה כמה דברים שנעשה ואז היא אמרה לי "מה נהיית לי פה שומרת מצוות"
תביני היא בעצמה הגיעה מבית דתי, זה כל כך מבאס שככה תמיד היא מגיבה..

שואל השאלה:
זה דןוקא רעיון טוב :)
פעם הבאה שאני אדבר איתה אני אגיד לה שאני רק רוצה דברים בסיסים.. אמרתי לה כזה "אם את לא תרגעי לנו חג אני אארגן חג" חחח
היא מודעת לזה שאני התבאסתי מאוד אז לא מבינה למה היא כזה מופתעת..
אני אדבר איתה שוב לפני החג על הטלוויזיה והכל ואני מקווה שיהיה בסדר, אני אנסה כמה שאפשר להצליח לשמור וביום כיפור זאת לא בעיה כי הרוב שומרים עליו פשוט סתם להיה אווירה מוזרה.. אמיר גילה להיות כל היום בבית כנסת.

בכלל זה מוזר שהיא אמרה בעצמה שהיא מתבאסת גם שלא נוסעים למשפחה הורים את האווירה כמו בדרכ אבל קצת קשה לה לזרום איתי.. אז שתחליט היא מתבאסת או לא.

שואל השאלה:
אני רק מקווה שחברות שלי יזרמו יותר בעניין של לדבר ולא להיות בטלפון כל הזמן..
האמת יש לי חברה אחת שלא אוהבת כזה להיות בטלפון אבל לא יודעת אם יצא לי לפגוש אותה.
אוף זה באמת כל כך מסובך חחח

שואל השאלה:
אני לא מסוגלת לעשות דבר כזה

שואל השאלה:
כן חשבתי על זה שזה ניסיון מאלוקים, למרוצ שאני לא מבינה למה שהוא יעשה לי ניסיון כזה דווקא שהייתה לי הזדמנות לשמור והרי הוא רוצה שנשמור לא?
בכל מקרה אני לא יכולה להבין אותו בחיים וגם לא מנסה זה פשוט מייאש ומאכזב מאוד.
אני אנסה להוציא מזה את ההכי טוב, מקווה לא להתבאס יותר מדי אם לא הצלחתי משהו.. אמר שלי עכשיו אמרה לי שאמיר כתוב את הברכות ויש דברים שהיא כן זורמת איתי אז יהיה קל, פשוט יש דברים שהיא אומרת לי "מה נהיית לי שומרת ממצות/דודה" וכל מיני וזה פשוט הורס הכל שהיא אומרת דברים כאלה.. לפני עשר דקות אמרתי לה "אני ארשום את הברכות אם לא תכעסי עלי" כי כל הזמן יש תחושה שהיא לא אוהבת את מה שאני עושה.. פעם הבאה שהיא תגיד אני כבר אדבר איתה ברצינות על זה כי באמת שהמשפטים הקטנים האלה הורסים לי את כל האווירה והרצון לשמור כמה שיותר ולהשקיע כל פעם מחדש.

אני מקווה ומאחלת שגם לך יהיה חג שמח למרות שזה רק את ואמא ואח :))! אולי יש לכם אפשרות לעשות עם חברים? או שאתם גרים בעיר ואז זה יוצג בעייתי כי יש נוכחות גבוה של שוטרים.
אנחנו נהיה 5-6 אנשים (כל החברים) בערב הראשון לפחות.
אני אקח ממל את האופטימיות לחשוב טוב וגם מה שחשוב זה להשתדל כמה שיותר אני מניחה
❤

אם את נפגשת עם חברות שלך תגידי להם שיציאו את הטלךון שלהם כי זה לא מכבד זהו

שואל השאלה:
זה לא ברמה כזאת קיצונית.. וזה לא שאכפת לי מה אנשים חושבים כל כך
זה פשוט קשה לצאת נגד כל מה שמכירים מול כולם..

שואל השאלה:
נו מן הסתם.. אני אנושית לא רובוט ומי שלא קשה לו זאת אם כבר מראה משהו מוזר..
אני אנושית וזה הגיוני אתה לא חושב?
הכי קל זה לדבר "מה יש לך לפחד" "פשוט תגידי להם" "פשוט תעשי"
הכי קל לדבר ככה ולכתוב את זה אבל בתכלס לעשות זה קשה מאוד.

ולא אני לא מכירה מישהו

שואל השאלה:
מה למה מחקו לה את התשובות???

שואל השאלה:
אני גם מפחדת להשתעמם מאוד כי אם החברים שלי יהיו בטלפון וזה.. זה לא יהיה כיף להיות איתם, למרות שאני אקנה ספרים לחג.
ואצל דודים שלי יש מה לעשות כי מטיילים כולם ובאורחות ארוכות יותר ואני הולכת לבית כנסת.. (השנה אני אלך גם לבית כנסת הקטן והכי מעפן שיש פה כדי לשמוע תקיעות שופר אבל זה לא אותו דבר..)
פשוט כל כך מבאס אותי האווירה שתהיה ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם זה:(?
הממשלה הרסה לי הכל עם הסגר הזה.

שואל השאלה:
תודה רבה באמת עזרת לי מלא אפילו אם זה סתם להקשיב ולדבר❤
איזה כיף
לך שאת ממשפחה דתית, כיאלו איזה נאחס יש לי שדווקא מכל האחים אני נולדתי לאחות שיצאה מהדת.. ודווקא אני רוצה לחזור אל הדת ולקיים אותה כמה שיותר, באמת שאני מרגישה נאחסית.

אוף גם עכשיו חשבתי בקשר לאור ולמזגן אין לנו שעון שבת ובטח יבקשו ממני לכבות את האור והמזגן שיוצאים מהבית..
הקטע הוא שגם עד השנה גם אצל דודים שלי לא הייתה לי בעיה להיות בטלפון, הייתי פחות בטלפון מן הסתם רק בערב לכמה דקות לפני שהלכתי לישון כי במהלך היום אני לא אהיה לידם בטלפון ועשיתי דברים וזה, דווקא השנה שרציתי לשמור מלא יש סגר .. כיאלו את קולטת איזה נאחס כפול יש לי? את לא מבינה כמה חיכתי לחגים כבר שאני אוכל סוף סוף לשמור אותם מלא לגמרי לגמרי ולא כמו בשבתות שזה לא 100%.. עד שמגיעים החגים ועד שיש לי את הרצון לשמור חג מלא ויש לי הזדמנות בגלל המשפחה שלי עשו סגר, אני מרגישה כיאלו הכל נהרס.

שואל השאלה:
כן דיברתי עם ההורים על זה
הם זורמים איתי על הרוב בערך

שואל השאלה:
כן

שואל השאלה:
ואי ממש

שואל השאלה:
אולי.. אפשר לעשות דבר כזה? כיאלו היא בעצמה?
אני גם לא רואה סיבה למה שנאמן ימחק אותן..

שואל השאלה:
אנונימי חג שמח :)

אנונימי אחר- חצי חצי כזה, זרמו איתי בחלק מהדברים, כבר אמרתי שאמא שלי אמרה לי "מה נהיית לי שומרת מצוות"
אבל בנוגע לרוב הדברים זרמו איתי
ויהיה בסדר אני מקווה.. לא חושבת שאני אשמור 1% אבל אני כן אנסה.
הקטע הקשה הוא חברים, אולי אני פשוט לא אפגש הרבה.. גם ככה תמיד בראש השנה אני לא עם חברים אני אצל משפחה כל החג, אני יכולה להסתדר.