מה הייתם עושים אם הילד/ה שלכם היו יוצאים מהארון בתור טרנס/ית?

מתאבד

אם כמה שאני מנסה הכי לקבל שיש אני מודה, יקח לי קצת זמן להתרגל אם משהו כזה יקרא, זה כזה נורמאלי אבל חינכו אותנו כאילו זה דבר מוזר.. אחרי לא הרבה זמן אני מניחה שהייתי מקבלת אותו/אותה רגיל ומנסה הכי לתמוך שיש

שמחה בשבילם.

אגיד להם. "טוב, איזו לשון פנייה את.ה מעדיף.ה?"

הייתי אומר שאני מבין את מה שהוא אומר
ושזה תהליך שצריך לעבור ביחד ושאני אתמוך בו בכל צורה שהיא ושהוא תמיד הישאר הילד שלי או הילדה לאדע
אבל זה בהחלט היה לי קשה לקבל את זה

1. סוקל אותו באבנים(עד שימות)
2. מתאבד

לוקחת אותו לפסיכולוג, נותנת לו לדבר עם רב, מנסה לראות איך אפשר לעזור לו. יהיה לי קשה מאוד לקבל דבר כזה מודה. תעשו לי מינוסים כמה שאתם רוצים עניתי באמת ובלי להתייפיף

מחבקת אותם, תמיד שם בשבילם, משתדלת לעשות הכל כדי שירגישו בנוח, פשוט עוזרת להם בהכל ועוזרת להם להילחם ולהצליח :)

תומכת בו

מה הייתי עושה? לא הייתי עושה כלום למה זה משנה שהוא טרנס
הייתי מנסה לגרום לו להרגיש כמה שיותר בנוח עם עצמו ותמיד תומכת בו ושם בשבילו

הייתי שואל אותו מה כרגע הוא רוצה לעשות עם זה ותומך בו, אבל בסך הכל זה לא ישנה לי הוא עדיין הילד.ה שלי

הוא יגדל במשפחה של 2 אבות, לא נראה לי שזה יהיה לו קשה

מקבל אותו, קצת מגחך כי אני טרנס ftm וזה יהיה קצת מצחיק שגם הוא/היא יהיו טרנסים.. אבל ברור שמקבל ועוזר בכל מה שצריך.