אני יודעת שאחרי הסגר הזה אני אחזור לכיתה ושוב פעם אהיה לבד.

נשמה קודם כל חשוב שתזכרי שהבעיה היא לגמרי אצלם את בסדר גמור הייתי ממליצה לך אולי לנסות ולחפש בית ספר חדש כי זה לגמרי הגיוני לעבור בית ספר בסוף ח תנסי גם להבין למה כולם מתרחקים ממך אם עשית משהו לא בסדר למישהו והוא החליט לשתף אץ זה לכל הכיתה...

שואל השאלה:
אני פשוט לא יכולה לסבול את העובדה שאני אישאר שם שנה, אפילו שנתיים(אם ההורים לא יתנו לי לעבור לבית ספר אחר)

אז תשכנעי אותם אין שום סיבה שתתקעי במקום שלא טוב לך, ברגע שההורים שלך יבינו למצב שלך אני בטוחה שיתנו לך, עוד כמה תבחרי לך ילדה אחת שנראת הכי חמודה ושהיא לזרום איתך (לא מלכת הכיתה או משו) ודברי איתה דוגרי תסבירי לה איך את מרגישה אני בטוחה שזה ישנה אצלה משהו גם אם היא לא מראה את זה, ככה זה היה גם אצלי ילדה ניגשה אליי וסיפרה לי הכל ובאמת הכנות שלה עשתה לי משהו הבנתי שאני יוכל לסמוך עליה צירפתי אותה לחברות שלי והיום הילדה הזאת היא החברה הכי טובה שלי ובקשר להמשך השנה לא נראלי שנבוא לבית ספר יותר מידי

שואל השאלה:
אני לא מסוגלת לספר לאף אחת מהן, הן צבועות.
לא בא לי לחזור לבית ספר כשאני איתן.
אוף):

תנסי להסביר להורים שלך את המצב שלך אני בטוחה שיתנו לך לעבור, ובקשר להשנה לא נראלי שנגיע לבית ספר יותר מידי

הי יקרה,
קראתי את הפוסט שלך משלשום, ולא יכולתי שלא להגיב. נשמע שאת מרגישה כאילו אין אף אחד שיכול באמת להבין אותך. שאין אף אחד או אחת שנראה שבאמת איכפת לו. אני מתארת לעצמי שאת מרגישה מאד בודדה, אולי אפילו דחויה...
יחד עם זאת, מצאת את הכוחות לחפש עזרה וזה ממש לא מובן מאליו.
האם ניסית לשתף בתחושות האלו את ההורים, או מישהו מהמורים שלך, יועצת בבית הספר או מישהו אחר שאת מרגישה קרובה אליו/ה....
אני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת.
אני מזמינה אותך לפנות לצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי עם מתנדב או מתנדבת. שם יקשיבו לך ללא שיפוטיות עם אמפטיה גדולה והכלה וינסו לסייע.
מחכים לך,
מתנדבת בסה"ר