מה אתם חושבים על מישהי בת 17 שנכנסה להריון והחליטה לגדל את הילד לבד?

חסרת אחריות

^^מה? כי היא לא אנוכית והחליטה לתת משהו?
אם מפגר זה בן אדם טוב, אז אני מת להיות מפגר.

שואל השאלה:
לאלו שפה שחושבים מה שאתם חושבים אז אתם טועים ואתם לא יודעים באמת את הסיפור שלי אז אל תביאו מסקנות לא נכונות

אני אישית חושבת שזה עצוב. כל הכבוד על האומץ לגדל את הילד בעצמך אבל אם הייתי במקומך והייתי נקלעת לסיטואציה כזאת בגילך אני ללא ספק הייתי עושה הפלה(לא מבקרת אותך, אלא רק אומרת מה אני הייתי עושה). וזה בגלל שלהביא ילד לעולם בגיל הזה ובייחוד כשאת תהיי אם חד הורית זה מצב מאוד לא אידיאלי לגדל בו ילד. גם בשביל האישה שכל העתיד שלה יכול ללכת לפח כי תלמידת תיכון שיולדת לא ממש יכולה לתפקד בבגרויות ויהיה לה קשה להתחיל אוניברסיטה בזמן שיש לה גם ילד כל כך צעיר בבית שלא נדבר גם על העובדה שהילד יגדל בבית שעוד אין בו פרנסה יציבה עם אמא שבקושי הגיעה לגיל הבגרות וגם לא יהיה לו אבא והוא יצטרך להתמודד עם העובדה שהוא חסם לאמא שלו עתיד טוב יותר (כשהוא יהיה גדול). לא יודעת, כל הסיטואציה נשמעת לי ממש קשה וממש חבל לשמוע.

הילד הזה יכול לגדול בידיים טובות, אוהבות ומעצימות הרבה יותר מילד שנולד לתוך משפחה נשואה עם כוונה תחילה, וזה תלוי בעיקר בך, במשפחה שלך, ובכמה שאת מוכנה להשקיע. קשה להתמודד עם זה גם בגיל 27, אז בטח שבגיל 17... זה הרבה כסף, זמן, כוח ומשאבים ומן הסתם החיים שלך ישתנו מקצה לקצה.. צריך להבין שיש פה עניין של הרבה אחריות כי צריך לחשוב לטובת הילד. אם את מסוגלת לתת לו חיים טובים- לכי על זה. אם יש לך קצת ספק- הייתי שוקלת בשנית.

לא משנה מה תבחרי- אני מאחלת לך המון הצלחה. תאטמי את האוזניים שלך כשיהיו ברקע רעשים מיותרים כי אף אחד לא יכול לשפוט אותך או להבין מה הוביל אותך לבחור בדרך הזו, ובתכלס הם גם לא צריכים להבין... אני בטוחה שזו סיטואציה לא פשוטה אבל אם אחרי כל השיקולים האלו החלטת להשאיר את הילד- אני מאמינה שיש לך את הכוחות לזה.
באופן אישי אני יכולה להגיד על עצמי שלא הייתי מסוגלת ולא הייתי רוצה להקריב את העתיד וההשכלה שלי, כי זה מה שזה דורש בגיל הזה.. אבל כל אחד עד היכולות שלו

שכל הכבוד לה

כנירא מספיק בוגרת

החיים שלה החלטות שלה.

אמיצה בטירוף

אמיצה?

כל הכבוד לה.
או, זאת את, אז כל הכבוד לך (: