3 תשובות
תקשיבי אני מהזה מבינה אותך ומה את מתארת. גם אני ככה לפעמים אבל אז אני אומרת לעצמי שירה אם את לא תחליטי לעזור לעצמך ולהתחיל להתאפס על החיים שלך אף אחד אחר לא יעשה את זה במקומך. "אם אין אני לי מי לי", לאט לאט תתחילי לחזור לעשות את הדברים שהיית עושה פעם גם אם אין לך 100 אחוז מוטיבציה לזה ותראי שלאט לאט דברים משתפרים ומה שהכי חשטב בתהליך הזה זה שאנחנו מבינים שוואלה יש לנו כוחות ושאסור להתייאש. את כתבתשאת לא רוצה ךהיות במקום הזה וזה כבר צעד ראשון . תתחילי לאט לאט לקדם אצלך דברים למלא לעצמך סדר יום בו תתחילי להשלים חומרים לימודים ולהתקשר לחברים, וגם אל תשכחי לעשות דברים שאת אוהבת כמו תחביבים וזה יגרון לך הנאה
והכי חשוב תמיד אבל תמיד תזכרי מהם החוזקות שלך ואל תמעיטי בערכם!! אל תבהלי מהמחשבה לאיך הפכתי לכזאת??!! כי לכולם זה קורה במיוחד בתקופה הבלבלת הזאת, אבל יש לך כוחות להחזיר לעצמך את מה שאת רוצה כי את רוצה לחזור לשם וכי אין דבר העומד בפני הרצון תאמיני בעצמך יא תותחית!!!
ואולי גם תנסי לשתף מישהוקרוב שאת סומכת עליו בתחושות שלך וככה לא תרגישי בזה לבד וזה יתן לך הקלה. תחשבי על זה,
ולילה טוב אהובה❤
אני כל כך מבינה אותך אני עוברת את אותו המצב כבר לא יודעת מה לעשות ומה טוב לי
אנונימית
הכל טוב יהיה טוב. פשוט תמשיכי לחיות ותהני