17 תשובות
לא, זה מציל חיים
שואל השאלה:
ברור שזה מציל חיים, גם לא הם עושים את הניתוחים אבל זה יכול להיות טראומטי בשביל ילד בן 16 לראות ניתוח בלייב
ברור שזה מציל חיים, גם לא הם עושים את הניתוחים אבל זה יכול להיות טראומטי בשביל ילד בן 16 לראות ניתוח בלייב
אנונימית
אני לא חושב
אני ראיתי שבץ בלייב בגיל 11 ואין לי טראומה מזה
אני ראיתי שבץ בלייב בגיל 11 ואין לי טראומה מזה
מכינים אותם בשביל זה
יש לי ילדה בכיתה שאשכרה יילדה 3 פעמים
וראתה דברים ממש הזויים וקשים
יש לי ילדה בכיתה שאשכרה יילדה 3 פעמים
וראתה דברים ממש הזויים וקשים
שואל השאלה:
שבץ זה לא ניתוח...
שבץ זה לא ניתוח...
אנונימית
שואל השאלה:
^^הנוער לא מיילד, אלא עוזר בלידה לחובש או לפראמדיק
^^הנוער לא מיילד, אלא עוזר בלידה לחובש או לפראמדיק
אנונימית
שבץ של בן אדם שאתה אהבת והערצת כל החיים שלך, של קרוב משפחה, בגיל 11, לדעתי-יותר קשה מניתוח של בן אדם זר בגיל 16
הנוער של היום זה לא כמו פעם אנחנו רואים דברים מטורפים בטלוויזיה
שואל השאלה:
אני יודעת אני חלק מהנוער של היום ואני בקורס מדא חחח
אני יודעת אני חלק מהנוער של היום ואני בקורס מדא חחח
אנונימית
חחח
אני יודעת מה היא עשתה, עכשיו כשכבר סיימנו יב היא בכלל עובדת בשביל מדא.
היא הייתה ממש "צהובה" התנדבה כל יום מכיתה י' עד יב' והדריכה שם קורסים אפילו.
אני מניחה שכן נותנים יותר אחריות לכאלה שמתאימים
היא הייתה ממש "צהובה" התנדבה כל יום מכיתה י' עד יב' והדריכה שם קורסים אפילו.
אני מניחה שכן נותנים יותר אחריות לכאלה שמתאימים
לא מוזר, הם גם יודעים את זה מראש שהם עומדים לראות דברים קשים,
אגב גם בהכשרה שלהם כשהם לומדים רואים כמה תמונות לא כל-כך נעימות.
אגב גם בהכשרה שלהם כשהם לומדים רואים כמה תמונות לא כל-כך נעימות.
^
מה זה tpack?
מה זה tpack?
אנונימית
להגיד לך את האמת, בתור נוער מדא אנחנו שם ואנחנו יודעים בכל רגע נתון שדבר כזה קורה. אנחנו נמצאים שם מבחירה ומתוך רצון להציל חיים אנחנו לוקחים בחשבון כל דבר כזה ובמהלך הקורס יודעים לעשות את ההפרדה. אז כן זה דבר טראומטי לנוער לראות דברים כאלה אבל זה גם דבר מדהים אז לא זה לא בעיה לראות את זה קורה
האמת שלא. לעיתים רחוקות אנחנו רואים םעולות חודרניות ..
נוער מדא זה לרוב ילדים שאוהבים את הדברים האלה . ואם הם לא מפחדים מזה אז למה לא?
חוצמיזה שבקרוס מראים דוגמאות של כל מיני מצבים על ידי תמונות גם לא כל כך נחמדות..
נוער מדא זה לרוב ילדים שאוהבים את הדברים האלה . ואם הם לא מפחדים מזה אז למה לא?
חוצמיזה שבקרוס מראים דוגמאות של כל מיני מצבים על ידי תמונות גם לא כל כך נחמדות..
דבר ראשון מכינים אותך לזה המון, דבר שני מאוד מהר כל מתנדב מבין עד כמה הוא מתאים להתנדבות הזאת או לחילופין עד כמה לא, יש כאלו שלא יחוו מקרים קשים שנה ויש כאלה (כמוני) שעל המשמרת הראשונה תהיה להם גם החייאה גם תאונת דרכים קשה וגם חנק של ילוד בן חודש וחצי, אז כן בהתנדבות הזאת יש הרבה טלטלות עם הזמן לומדים איך להתמודד איתם, אבל יותר מכל זה בונה אותנו זה בונה כל אחד מאיתנו לערכים לידע ולרצון להמשיך, ניתוחי שדה זה דבר הרבה פחות טראומטי מהמון מקרים שהרבה יותר סביר להתקל בהם מאשר ניתוחי שדה כמו איבוד צלם אנוש, תלייה, קביעות מוות, ניסיונות התאבדות (של חיתוך ורידים והעורק הקרוטיד שבצוואר), החייאת ילוד או לחלופין אפילו המקרים הלא מעשיים שיכולים לקרוע לך את הלב כמו אמא שבוכה על הילד שלה, או ילד שבוכה על אחד ההורים או אפילו על מבוגר מוזנח שרק מחפש חברה ואוזן קשבת..
ההתנדבות הזאת בנויה מטלטלות, זה לא רק ניתוחי שדה ולא רק תגובת המשפחה, ולא רק קביעות מוות או הדקירות והדם שאנו רואים, זה הכל ביחד זה המון עליות והמון ירידות שעם הזמן לומדים להסתגל אליהן ואיך להתמודד איתם..
אם כולנו היינו מתייחסים רק לדברים הללו תאמיני לי שאף אחד לא היה שורד בהתנדבות הזאת, העיקר הוא להתייחס ולקחת בחשבון גם את כל הדברים שטובים שאתה מקבל ונותן בהתנדבות הזאת לקחת ולזכור את כל הדברים הטובים, ותאמיני לי התחושת סיפוק שתרגישי לא תיתן לך להפסיק.
כל אמירת תודה כל חיוך הכי קטן של אותו מטופל למרות הכאב שהוא מרגיש.. זה ענק בשבילנו! כל החזרת דופק, ובעצם בכל פעם שאת מורידה את הכפפות את מבינה שהינה עוד מטופל שאולי בשבילך זה המטופל השביעי שראית באותו יום אבל בשבילו את היית כרגע משהו ענק את הייצ בדיוק הבן אדם שהוא רצה והיה צריך..
אז לא משנה טראומות לא טראומות, אם את מתאימה את תדעי לאן למנף את הרגשות זה קשה זה לא קל, אבל לומדים נשברים קצת וקמים עוד יוצר חזקים.
בהצלחה בהתנדבות ואם את צריכה משהו פה לכל דבר:)
ההתנדבות הזאת בנויה מטלטלות, זה לא רק ניתוחי שדה ולא רק תגובת המשפחה, ולא רק קביעות מוות או הדקירות והדם שאנו רואים, זה הכל ביחד זה המון עליות והמון ירידות שעם הזמן לומדים להסתגל אליהן ואיך להתמודד איתם..
אם כולנו היינו מתייחסים רק לדברים הללו תאמיני לי שאף אחד לא היה שורד בהתנדבות הזאת, העיקר הוא להתייחס ולקחת בחשבון גם את כל הדברים שטובים שאתה מקבל ונותן בהתנדבות הזאת לקחת ולזכור את כל הדברים הטובים, ותאמיני לי התחושת סיפוק שתרגישי לא תיתן לך להפסיק.
כל אמירת תודה כל חיוך הכי קטן של אותו מטופל למרות הכאב שהוא מרגיש.. זה ענק בשבילנו! כל החזרת דופק, ובעצם בכל פעם שאת מורידה את הכפפות את מבינה שהינה עוד מטופל שאולי בשבילך זה המטופל השביעי שראית באותו יום אבל בשבילו את היית כרגע משהו ענק את הייצ בדיוק הבן אדם שהוא רצה והיה צריך..
אז לא משנה טראומות לא טראומות, אם את מתאימה את תדעי לאן למנף את הרגשות זה קשה זה לא קל, אבל לומדים נשברים קצת וקמים עוד יוצר חזקים.
בהצלחה בהתנדבות ואם את צריכה משהו פה לכל דבר:)
אחותי בגיל 15 כבר בנאדם מת לי בידיים מול המשפחה שלן לדעתי זה יותר טראומתי מלראות ניתוח
אבל אני ידעתי למה נכנסתי ולא לכולם זה מתאים אבל מי שכן פה יודע שהוא יכול להחשף למקרים קשים זה חלק מהעניין אין מה לעשות מתגברים על זה
וזה ממש שטויות שבקורס מראים לנו תמונות קשות אבל בסדר
לגמרי מסכימה עם מי שמעליי
ניתוחי שדה הם הרבה פחות קשים לצפייה מהרבה דברים שיצא לנוער מדא (או לפחות לי) לראות
אבל אני ידעתי למה נכנסתי ולא לכולם זה מתאים אבל מי שכן פה יודע שהוא יכול להחשף למקרים קשים זה חלק מהעניין אין מה לעשות מתגברים על זה
וזה ממש שטויות שבקורס מראים לנו תמונות קשות אבל בסדר
לגמרי מסכימה עם מי שמעליי
ניתוחי שדה הם הרבה פחות קשים לצפייה מהרבה דברים שיצא לנוער מדא (או לפחות לי) לראות