12 תשובות
אפשר פרטי
שואל השאלה:
מה זאת אומרת מוטיבציה לא יציבה?
תראה אני ראיתי הרבה שיעורים באינטרנט באמת שיעורים מחזקים ויפים מאוד והרגשתי גם שאני איתם במאה אחוז וזה מה שאני רוצה , ואני עדיין רוצה את זה ואני חושבת שאני כל הזמן רוצה את זה.
פשוט כל פעם אחרי סרטון או אחרי משהו אני מסתכלת סביבי הכל חילוני והכל מתערער לא מבחינת האמונה אלא ניראלי מבחינת *רמת האמונה*.
אני חושבת טוב אולי לא צריך להיות כמו הדתיים או חרדים, אבל אחרי שנחשפתי לתורה אני לא יכולה פשוט ללכת נגד זה שבתוך תוכי אני מרגישה שזה הדבר הנכון.
אבל לפעמים מרגיש לי שאני לא אצליח למלא את עצמי מספיק ברוחניות ובתחושות האלה ושזה לא יהיה מספק מספיק, וזה מפחיד כי אני רוצה כל הזמן להרגיש את הרגשות האלה את ה"רוחניות" הזאת, את האהבה הזאת ברמה גבוה.
ממש סליחה שאני חופרת חחח, הכי טוב לי זה לדבר עם מישהו שחווה דברים כמוני פחות או יותר אבל אני פשוט לא יודעת מי.
אנונימית
שואל השאלה:
כן יכול להיות, אני לא יודעת בדיוק להגדיר גם מה זה אבל יש מצב.
למשל אני בחדר מתפללת והכל טוב ויפה, מתחברת לתפילה אוהבת להתפלל, או בחוץ מדברת לקדוש ברוך הוא, שומעת שירים, רואה סדרות והכל טוב ויפה אבל אז אני פוגשת את חברים שלי, את המשפחה שלי שזה 180 מעלות ההפך ממה שאני חווה בתוך החדר שלי, פתאום אני נזכרת שזאת לא המציאות שלי עם כמה שהייתי רוצה.
זה מרגיש אבוד כזה ולפעמים מרגיש שגם אם אני בעתיד אחזור בתשובה אני לא אהיה מה שרציתי, אולי כן אולי לא.
אבל אני חושבת שכרגע נגיד אני בתוך "עולם" כלשהו רואה דברים שקשורים ליהדות שומעת, מדברת עם הקב"ה ושניה אחרי זה יוצאת מהחדר נפגשת עם חברים והכל לא קשור בכלל.
לא יודעת איך להגדיר את זה ובאמת סליחה שאני חופרת, זה מן מצב מבולבל.
שגם תבין לפני כמה זמן הייתי די יציבה כיאלו אמרתי אני אתחזק עכשיו במה שצריך ואני יכולה ובעתיד אעשה עוד יותר ואחזור בתשובה שלמה לגמרי.
אולי בכלל הסדרות האלה וכל מיני דברים כאלה זה מה שמערער ואולי גם לא באמת שאין לי מושג
אנונימית
שואל השאלה:
אני באמת אבין אם אין לך מה לענות, אני כל כך לא ברורה.. אני את עצמי לא מבינה.
אני לא חושבת שאני אוכל יותר להתעלם מהתורה ומהיהדות אחרי שנקשרתי אליה והבנתי שזאת הדרך הנכונה, אפילו אם חשבתי לפעמים אולי עדיף לי לעזוב את הכל ולהמשיל בחיים שלי כרגיל? אבל זה כנראה פשוט לא יקרה הלב לא יכול להתעלם ממה שנחשפת אליו, וגם אני מאוד אוהבת את היהדות מאוד מאוד ורוצה אותה הכי קרוב אלי.
זה כנראה סתם בלבול של התחלה או לא יודעת מה, כיאלו גם לא בלבול שאם אני רוצה את הדרך הזאת או לא אלא בלבול אחר, בלבול של הנפש והרוחניות שזה פעם ככה ופעם ככה ואולי גם בגלל שאני במקום חילוני הכל כל כך סותר אחד את השני והפוך אחד מהשני.
ממש תודה גם על ההקשבה זה באמת כיף לדעת שבאמת קראת הכל :)
אנונימית
הרב קוק קורא לזה "תשובה פתאומית" ו"תשובה הדרגתית".
יש לך עכשיו ברקים של אהבת ה', את מקבלת מהם הרבה כוח אבל הם יכולים ליפול באותה המידה. תקחי את זה ותלמדי באמת על מצוות ותשתדלי לקיים ולאהוב אותם, תבני את האהבה הזאת.
ואל תצפי להגיע לאותו אושר כמו אותם ברקים, זו דרגה גבוהה מאוד. אנחנו לא חיים על האושר הזה כי הוא מונע ממך לבנות ולבחור באמת בדרך שלך.
שואל השאלה:
אז אתה אומר שאני (וכולם) לא יכולים להיות כל הזמן ברגשות האלה? או רוב הזמן?
מה פשוט אני אחזור בתשובה וארגיש אותו דבר בחיים שלי רק עם שינויים? זה מה שלא רציתי שיקרה, למרות שאני חושבת שגם נגיד ואני חוזרת בתשובה לגמרי בעתיד אני עדיין ארגיש את הרוחניות יותר או את הקב"ה אני ארגיש גם זה לא שזה לא יהיה..
קיצר לא הצלחתי ממש להסביר.

כיאלו ניראלי אני מצליחה להסביר: אני למשל לאחרונה יותר הקשבתי ושמעתי את החשיבות של הצניעות והתחלתי לראות גם בכיסוי ראש דבר יפה וחשוב ובזווית אחרת ממה שמציגים את זה בעולם החילוני, חות מזה למדתי על עוד דברים כמו תפילה, דיבור עם הקב"ה, חשיבות של כל מיני ואז אני מדמיינת את החיים בעתיד שבאמת אני עושה את רצון השם אבל אני רואה כזה את העתיד בפלאשבקים של רגעים מיוחדים ואני חושבת "רגע אלב יש גם את היום יום לא הכל מורכב מהרגעים המיוחדים האלה של התרוממות רוחנית או לא יודעת מה" כיאלו נגיד אני אתלבש יותר בצניעות או בעתיד כיסוי ראש אז לא כל הזמן אני אראה את הטוב המוחלט של זה, כמו עכשיו שלפעמים תפילה ממש מרגשת אותי אבל לא כל הזמן אני רואה את הטוב הזה.
וברגעים שאני מדמיינת את עצמי בעתיד זה רק את הרגעים הטובים האלה והמאושרים או איל שקראת להם ברק, או הרגעים שאני מבינה ורואה את כל המשמעות ושמחה ואז חשבתי מה יקרה בין לבין הרגעים האלה? זה מפחיד כי זה יכול להפיל.

טוב אני ממשיכה לחפור לכם ולא יודעת אם אתם מבינים בכלל מה אני אומרת ואם אני מבינה חחח.
אני פשוט אצטרך להמשיל בדרך לדעתי ולקיים עוד מצוות? עוד שנה אני עוזבת את הבית והאמת שאני מחכה לרגע שאני אוכל להיות עצמאית ולהקים לי את החיים מחדש, אני לא אהיה מוגבלת לבית אולי אני אוכל להיות בקשר עם רב או רבנית..? גם עכשיו אני יכולה אבל זה יותר בעייתי, אני אוכל לעשות יותר דברים ואני גם לא יהיה בקשר עם חצי מהאנשים שאני היום, החיים יהיו אחרים וזה יקל עלי באיזשהו אופן כי אני אוכל להתחיל כמעט מחדש ולבנות כמעט מחדש ואני חושבת שזה יעזור לי בתהליך הזה, אני מקווה.
אנונימית
אני מבין את מה שאת כותבת וזה לא חופר בכלל.
תקיימי מצוות לא רק בגלל האושר שיש בהן. את יכולה לראות ולדעת בעצמך כמה הן מועילות ומוסיפות לך, כמה זה דבר טוב לך.
מצטער לומר, אבל גם לרוב הדתיים יש תחושה של שגרה ברמה מסויימת. אמנם הרוב באמת יותר בשמחה, אבל לא באורות כמו שאת מגיעה אליהם בברקים כאלו.
המטרה של אותם ברקים לעזור לך למצוא את הדרך לחזור בתשובה ולהתעורר, אבל עיקר הבנייה עומד להיות עלייך ואת תצטרכי לבנות לעצמך את האושר והאהבה לה' דרך אותן המצוות שקיבלת. הברקים הם רק מקפצה כדי להתחיל גבוה :)
בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה ❤
אשרייך
שואל השאלה:
בן אדם פרטי, תודה רבה!! :)
חשבתי אולי לקרוא ספר כלשהו מחזק כזה שאפשר למצוא גם באינטרנט כי כרגע אי אפשר ממש ללכת לקנות, אולי ספר כזה יעזור במקום רק לשמוע רבנים כל היום.
אם במקרה יש לך ספרים כאלה אשמח לדעת איזה :)
ושוב תודה רבה על ההקשבה❤
אנונימית
על אמונה?
יש את הספר 'אמונה ברורה' של הרב ראובן פיירמן, הוא רב שאני מכיר באופן אישי וקראתי את זה כמה פעמים, הוא ספר בסיסי שמסדר את כל מה שאת צריכה לדעת וכל שאלה שתעלה לך על יהדות.
אפשר גם ללמוד כוזרי, אבל עדיף עם פירוש כי בלי כלום הוא יכול להיות קצת קשה.
הוספתי קישור למאמרים על עשרות נושאים ביהדות, קצת יותר מפורט מהידברות בנושאים האלו.
את מוזמנת גם לשאול אותי בפרטי ואשתדל לעזור לך בכל נושא.
אני ממליצה לך לצפות בסדרת השיעורים "יסודות האמונה" של הרב חגי לונדין,מחזק ממש!זה ביוטיוב אני מצרפת כאן קישור
שואל השאלה:
תודה רבה לכם :)
אנונימית