גיליתי שנולדתי בטעות ועכשיו אני בוכה כמו מטומטמת

העיקר שנולדת אל תהיי עצובה

אף אחד לא נולד בטעות לכול אחד יש משימה בעולם הזה

אם נולדת זה לא בטעות

אולי הסקס שיצר אותך לא יה מתוכנן אך עד הלידה שלך היו תשעה חודשים שבהם ההורים שלך יכלו להפיל אותך-והם בחרו שלא

כל מי שקיים עכשיו קיים בטעות. אם תחזרי אחורה בשושלת של מישהו מסויים חייב להיות מישהו שנולד בטעות ובגלל זה אותו מישהו מסויים קיים.

אני גיליתי שכשנולדתי אמא שלי שאלה אם אפשר להחליף :|

זה לא אומר כלום.. זה לא שאותם ספציפית הם לא רצו פשוט זה היה מתוכנן

כולנו נולדים בטעות באיזשהו מובן. אני אספר לך שאימא שלי נכנסה להריון איתי במהלך הלימודים שלה, היא נשרה מהם בגלל ההריון. וההורים שלה אמרו לה "או שאת מפילה או שאת מתחתנת"
היא לא התחתנה (חירטטה חתונה עם אבא שלי) או הפילה ושמרה על אורח חיים דתי איתו. וככה אני נולדתי. אימא שלי אומרת המון שאני הטעות הכי גדולה שלה (והיא תיכננה להפיל והתחרטה ברגע האחרון וכו) וזה שובר ממש, אבל אלו החיים שלך, את צריכה לעצב אותם כרצונך כי גם ככה את פה, תעשי משהו טוב עם הקיום שלך.

לא נורא, יש הרבה שנולדו בטעות.

אומרת לעצמך שההורים שלך לא יכולים להיקשר לעובר ןעכשיו הם אוהבים אותך

כולנו בדוק נולדנו בטעות, כל עוד זה לא ילד יחיד (שהיה מתוכנן), אין באמת מצב שההורים באמת ישבו וחשבו לפני כל ילד אם להביא אותנו.

אז מה
גם אני
כיאילו למה זה משנה לך שההריון היה בטעות? הם הרי החליטו כן להמשיך עם ההריון ואמא שלך בחרה שכן ללדת אותך ואם את איתם אז הם כן רצו אותך (אם הם באמת לא רצו הם היו יכולים גם להעביר לאימוץ)
הרבה נכנסו להריון בטעות ולא מתוכנן את לא היחידה

את לא אשמה וזכותך להיות קיימת ולהיוולד, זה לא אומר שאת טעות או שאת לא שווה, אל תתני לזה להרוס אותך

צ'ון-לי,
אוי,אני ממש מצטערת לשמוע! איא שלך ממש לא הוגנת כלפיך. בסופו של דבר, ההחלטה היתה שלה. זה לא בסדר שהיא מאשימה אותך בהחלטה שהיא קיבלה.

lay me down,
אתה ממש טועה. בעלי ואנוכי תכננו כל אחד משני הילדים שלנו.

אני חיה בטעות. הכל טוב.

אבא שלי ברח אחרי שאני נולדתי ולא אחרי שאח שלי הגדול נולד
כואב אבל התגברתי
גם את תשלימי עם זה בסופו של דבר