היו לכם חברים שלא באמת רציתם להיות חברים שלהם?

היו הרבה, אבל בסופו של דבר נתקתי קשר.
אבל לפני שנתקתי איתם קשר כן נפגשתי איתם למרות שידעתי שהם נצלנים

כן, בסופו של דבר מצאתי דרך לנתק קשר..

כן זאת לא הרגשה נעימה

כן, אין לי ברירה...
אנחנו חלק מחבורה והם שם אז אי אפשר כל כך לנתק קשר.
אותה אחת בן אדם כל כך צבוע ומגעיל אבל אין לי מה לעשות עם זה.. פשוט לסבול בשקט

כן...
לא רציתי להעיף אותם כי פחדתי שאני אשאר בלי חברים, אבל זה בכל זאת היה קורה מתישהו.
העפתי את כולם כשגילו לי מחלה, הם ממלא עזבו אותי בגלל המחלה אז לא היה לי כבר כוח להלחם... ניתקתי קשר עם כולם.

כן אבל אז עברתי בית ספר והיה לי יותר טוב:)

שואל השאלה:
אני פשוט נזכרתי במקרים שקרו לי פעם, ואני מתחרטת שלא ניתקתי קשר קודם לכן. אמנם הייתי ילדה ביסודי אבל עדיין הייתי בוגרת לגיל שלי.
הייתה מישהי אחת ששמעתי אותה מרכלת עליי בטלפון ובכללי היא הייתה עוינת ונזכרת בי רק לשיעורי בית... והייתה עוד אחת בכלל שמעתיקה כל דבר ואין לה אופי משל עצמה, העיקר כשהייתי צריכה עזרה היא התעלמה ממני...
חח ספרו על מקרים שלכם! מעניין אותי לשמוע

כן.

חד משמעית. עדיין יש לי, הוא פוגע בי והוא עצלן מאוד, הוא קבע איתי פעם כשהיינו קטנים לרכב ביום כיפור ואז אמר לא משנה אני הולך להיפגש עם ___, אבל לא ניתקתי איתו עד היום קשר כי כשנפגשים איתו זה נשכח כל הדברים האלה

היו
ניתקתי קשר

כע הרבה

כן..
המשכתי להיפגש עם אותם אנשים כי פחדתי לפגוע בהם, אבל מה שלא ידעתי שאני מסכנת את עצמי בכך שאני פוגעת בי.
בסופו של דבר אותם אנשים התרחקו ממני שגילו אנשים אחרים לנצל..
כשאני מייחסת לזה חשיבות כמו עכשיו אני שואלת את עצמי איך לא עצרתי את זה ואיך נתתי להם להמשיך ככה, אבל זה עבר ואני שמחה,
ברוך ה' היום אין עוד אנשים כאלה בחברתי ואני מאושרת שכך זה.
חג שמח ומועדים לשמחה.❤
בהצלחה..:)