קטע כתיבה, אשמח שכמה שיותר אנשים יגידו לי מה הם חושבים :)

מה דעתכם?:


היא עזבה, היא עזבה ולא נותר דבר.
היא מצאה לי סוף כל סוף חלופה,
ולי רק נותר לראות אותה שמחה.
כל המילים, ההבטחות, טבעו להן שם בעבר,
וכל הרגשות צפו להן, עלו על גדותיהן.
והיכן את, ומדוע לא חזרת?
לא זה לא העובדה שעזבת שמכאיבה בצורה כה עמוקה.
אלא זאת המהירות שמצאת לי חלופה,
שיודע להעריך אותך כמו שנסיכה כמוך זקוקה.
זו תחושת האכזבה מעצמי שלא הייתי מספיק בכדי לגרום לך להישאר,
ולי נשאר רק לצפות בדמדומים להרגיש איך הזמן עובר,
לדמיין את פנייך ואת צחוקך שהצליח להשכיח מהלומות,
חיוכך שסיפק עוד מספר שניות לתמימות ממה שעוד עתיד לבוא.
אני אשאר לחכות לך,
אשאר גם לעוד שנים רבות,
כי עבורי כל אשר חיפשתי היה בין 2 ידיי,
ואני זה שנתן לך יותר מדיי זמן לחכות.