אני חושש שאני חולה במחלת הפרנויה

למה את חושבת ככה? מה ראית בעצמך

אם אתה חושש אז תתאבחן

להעסיק את עצמך בדברים ופעולות...

או שהמוח פועל יותר מידי.
או שהגוף פועל.

אי אפשר שניהם ביחד.

וכנראה אין גירויים מהסביבה אז אתה חושב יותר מידי וחושש.

שואל השאלה:
זה לא ממש גירוי מהסביבה זה יותר דברים שהמוח שלי ממציא בעצמו ואין לי מושג איך זה כאילו הוא בכוח מחפש את המחשבות הכי מצמררות על הדבר הכי קטן

אתה בסדר גמור.
תחפש תעסוקה שאתה אוהב.
קום כל בוקר ותרשום לך משימות ומטרות שאתה רוצה להשיג ולעשות באותו יום.
גם אם זה הכי שטותי.
תעשה ספורט
צא עם חבר /ים או משפחה.


להעסיק את עצמך. שים שירים ותרקוד שים לך גם הרצאה..תלמד משהו...

ותחשוב מחשבות טובות על עצמך.
תאהב את עצמך
תעבוד על הביטחון העצמי כי זה השורש של הכל.
❤❤

כן אני מבינה אותך.
אבל יש כלל מאוד חשוב.

המוח והגוף לא יכולים לעבוד יחד.
או שאתה מעסיק את עצמך בפעולות
או שאתה יושב בבטלה ומתחיל לחשוב ולדמיין ולפצח כל נקודה קטנה.

זה בסדר.
ברגע שזה קורה לך תדע שאתה "בחשיבת יתר" ולגן קח ישר משהו ותעסיק את עצמך.

אפילו לא יודעת..תשטוף את החדר..תקפל כביסה..תכין אוכל....תעשה פעולה.