פעם הייתי ממש פדחנית באנסטגרם (כנסו דקה)

לדעתי לא זוכרים

ממש ממש לא חחח
את לא רוצה לראות את הסטורים שלי של פעם חחח
כולם היו ככה , כל כיתה ז ' הייתה מזעזעת וחסרת מודעות אצלי

ככה זה ילדים זה בסדר ופעם לא ממש הייתה איכות במצלמות של הפלאפון אז בקטנה לכולנו זה קרה

ואי אחותי קצת פורפורציות אז העלת תמונה של ארטיק מה קרה?
זה שכתבת עליו תקנאו מראה שהערכת את הארטיק, הבנת שהוא לא מובן מאליו, הייתה לך ילדות טובה!!!
אבל באמת שקצת פורפורציות- אנשים מתים מקורונה, חיילים מתים בפיגועים, מתעללים בכלבים, המדינה מתפרקת! באמת שיש פי אלף יותר דברים לדאוג להם כרגע
אף אחד לא מת מארטיק או חוסר מודעות עצמית כשהיית קטנה
את לא היחידה שהיתה ככה

לכולם היו תקופות כאלה הכל בסדר, גם לי היה וחשבתי שאני מגניבה חחח

^^שהיא כרגע מתעסקת בטפל - דברים שהיא היתה מעלה פעם, דברים שהיו בעבר, אי אפשר לשנותם.
במקום להתעסק בעיקר- בהווה, במה שקורה עכשיו, במדינה בכלל ולא על עצמה, זה נותן פורפורציות לדעת שיש בעיות יותר גדולות

חח זה מה שאני עושה עכשיו די למה לתקוף

אל תחשבי שרק את לבד ושזה קרה רק לך.
יש עוד מלא אנשים כמוך שכשהם היו כמוני בחטיבה, לא הייתה להם מודעות עצמית והעלו דברים "מביכים" כביכול.
אז אל תחשבי שאת היחידה בעולם שזה קרה לה.

אחותי גם אני הייתי ככה צחוקים

את לא לבד

כולנו היינו ככה פעם וזה בסדר לגמרי
מי זוכר את זה

פיקאצואית, את כותבת שטויות, נכון יש קורונה ונכון - אנשים מתים, אבל מותר לה להתעסק בדברים אחרים.
תאמיני לי גם אני לפעמים מתבאסת מהמצב, אבל זה אומר שאני צריכה לשכוח משאר החיים שלי?
זה אומר שאני לא יכולה לחשוב על דברים שמציקים לי?
ורק שתדעי שאני חושבת בדיוק ההפך, לדעתי כדאי שכל אחד יתעסק בחיים הנורמלים שנשארו לו, ב"צרות" כביכול שיש לו, מאשר לעסוק רק ברע (הכוונה לקורונה).
עדיף שכל אחד יתעסק בחיים שלו מאשר להתרכז בדבר אחד שגם ככה מבאס אנשים.
וההתרכזות הזו, מתרכזת בצרות הנורמליות שעוד נשארו לנו בחיים. כי זה נורמלי להתרכז בצרות.

אני הייתי מהאלה של חרא על כולם דיכאון בשקל ילדת סנטר מסכנה.
אל תדאג חבר יש צרות גדולות יותר.
סתם שאלות שלי מסטיפס מכיתה ז שובר וכיף לצחוק
ובנוסף לזה
התנהגתי כאילו אני הכי חכמה מכולם ושיש לי הומור פנטסטי. לא היה לי הומור פנטסטי.
וכן לא הייתי מיוחדת היה לי דעות שאני לא מסכימה איתם יותר

לרובנו היו תקופות כאלה אל תדאגי, לפחות יש לך על מה לצחוק עכשיו

כולם היו ככה

גם לי היה כאלו תקופות היי

חחחחח כולנו היינו ככה

בוכה זאת אני כלכך

ליבי ברגר^
לא אמרתי שאסור לה לחשוב על זה או להתעסק בזה
היא מחפש דרך לשכוח את זה ולהעביר את תחושת המבוכה
אז הצעתי להתעסק בבעיות אחרות כדי לשכוח מזו
כולנו היינו ככה, אין בזה שומדבר מביך, גם אני הייתי מעלה סטורי של שטויות
אבל כשגדלתי, התגייסתי, הבנתי מה באמת חשוב בחיים, כל דבר אחר שקרה פתאום ככ קטן לעומת דברים אחרים.
אין לי מה להתעכב על סטורי הלו קיטי שהעלתי בגיל קטן, וזה בדיוק מה שאני מנסה להסביר
זה לא כזה נורא כמו ששואלת השאלה מתארת, כולנו עברנו תתקופה הזו וכשהיא תגדל היא תצחק על זה
את אומרת שאמרתי לה לשכוח משאר החיים שלה ושאסור לה לחשוב על דברים שמציקים לה אבל ממש לא! אני לא אמרתי את זה בכלל!
רק ניסיתי לגרום לה להעביר את תשומת הלב לנושאים אחרים, כדי שהיא תתעסק בהם וככל שיעבור הזמן היא תסתכל על הנושא מרחוק ותצחק על השטויות האלו, תעריך שהייתה לה ילדות טובה וזהו.
אני באמת לא מבינה למה את אומרת שאני כותבת שטויות אני רק מנסה לעזור

חחח כולנו

פיקאצו, עכשיו אני מסכימה איתך.

גם אני העליתי דברים מביכים ולא אכפת לי שיזכרו למה על מי אני שם

יש מליונים כמוך אף אחד לא יזכור לך את זה יותר מידי אם כן יזכרו אז זה רק חברים שלך
וככה זה בגיל הזה אף אחד לא שופט אותך אני גם הייתי מטומטם אלוואי שהפאדיחות שלי היו רק סטורי
זה גיל דפוק תתקדמי אי אפשר למחוק את מה שקרה ולהתבאס על זה לא יתן לך כלום
בת כמה את עכשיו בת וכמה היית?

תצחקי על זה, הומור עצמי זה דבר חשוב

אני גם הייתי ככה והארכיון שלי באינסטגרם מזכיר לי את זה ואני צוחקת על עצמי כל הזמן
נגיד הייתי מעלה משהו ורושמת "אז הלכנו לטיול" "אז אוטןבוס עבר עכשיו והשפריץ עליי מים" ואני תוהה לעצמי "ילדה חוץ מאז לא היה לך עוד מילה בלקסיקון?" או שהייתי עושה כל יום שאלות באנונימי והייתי מעלה סטורי מוזרים על זמר שפעם אהבתי.
כולנו כאלה אף אחד לא יזכור.

כולם היו כאלה גם אני

חח יש לי תמונה שלי מכיתה ו אוכלת ארטיק והכל נוזל לי על הפנים ורשמתי "טעים" ויש לי גם אחת מכיתה ז שהייתי עם שיער מבולגן בטירוף והייתי פשוט מכוערת בטירוף לכולם יש סרטונים ותמונות כאלה וסטורים כאלה של פעם אבל תקחי את זה בהומור ותחשבי איזה שינוי עבר עליך חחח

שואל השאלה:
לחח תודה עודדתם אותי :]
פשוט אני מרגישה שהמודעות העצמית שלי התפתחה די מאוחר. עד כיתה י הייתי בערך הכי פאדחנית בארץ. (כרגע אני עוד חודש מתגייסת והמודעות העצמית שלי בשמיים ברוך ה')

הו גם אני.. חברה שלי זוכרת לי את זה ואנחנו צחוקות על חוסר המודעות העצמית.. קיצר זה נושא לצחוק עליו אל תדאגי ואם לא תעש\שי מזה ככ עניין אף חד לא יתיחס לזה כמשהו חשוב ואולי אפילו לא עלו את זה אבל אם זה יעלה בשיחה תאמרי כזה "מתגעגעת לתקוות שבהן המודעות העצמית הייתה ברצפה" אמ כן

חחח גם אני הייתי ככה זה פיפי
אבל אני בטוחה שאת לא זוכרת סטורי של העוקבים שלך
אז לא הם לא זוכרים

גם אני פעם ראיתי את הסטורים שלי מלפני איזה שנתיים וזה היה נורא אבל אף אחד לא זוכר שטויות גם לא צריך לחשוב על זה זה לא חשוב (:

אני רואה כולם היו פדחנים
יש מצב זה היה טרנד ולא ידעתי?

חחחחחח הכל בסדרר !! כולנו היינו ככה תהיי בטוחה , תאמיני לי שאף אחד אפילו לא זוכר מה העלו לפני יומיים , אז לפני כמה שנים ? שום סיכוי .
וגם הם היו ככה אז אין שום דבר מביך , לדעתי זה רק מראה איך מתבגרים עם השנים ואיך אנחנו משתנים ולדעתי זה ממש אחלה ❤

עשיתי פינה של "מאחורי הקלעים" של תמונות שהעלתי.

לכולם יש תקופות כאלה ולא נראלי לי שזוכרים לול

חחח

לאנשים לא באמת אכפת

כולה סטורי באינטסגרם מי זוכר
הכל טוב אף אחד לא יושב בבית שלו וחושב על מה העלת פעם

זה היה בדיוק ככה אצלי, לפני שנתיים, הייתי אובססיבית לנועה קירל, והייתה הופעה שלה במלון שהייתי בו והעליתי סטורי וכתבתי תקנאו (אנה זק ונועה קירל הופיעו שם), בזמן שכולם שונאים אותם, קיצר, אל תדאגי זה קרה לכולנו

כל כיתה ז שלי בערך,אני בכיתה ט עכשיו וחצי מהשכבה עוקבים אחריי ועקבו אחריי אז,תאמיני לי אף אחד לא זוכר שום דבר