אתם חושבים שצריך לעשות מעשים טובים או שצריך שכל אחד ידאג לעצמו?

גם וגם

צריך לדאוג קודם לעצמך, אחר כך לאחרים.

שואל השאלה:
אבל אם אתם צריכים לבחור בין זה לזה מה הייתם בוחרים?

צריך לעשות מעשים טובים.

שאלה פרדוקסלית כי אין לך מאיפה לגייס אנרגיות ולתת נתינה אמיתית אם את לא קשובה לעצמך ולצרכים שלך, וגם את לא יכולה באמת למלא את עצמך אם את לא מסוגלת באמת להתמסר למישהו אחר ולאהוב ולאפשר לו להיכנס לחיים שלך עם כל האחריות שכרוכה בזה והאמפתיה. הדאגה לעצמי והמעשים הטובים תלויים אחד בשני, איך אני יכולה לבחור את אחד מהם?