76 תשובות
יש לנו אותם החלומות.. :))
את רוצה אולי לדבר איתי בפרטי? עם כל הדברים האחרים לא יכולה לעזור לך חוץ מלאמר שזה יעבור. בסופו של דבר זה יעבור. אבל אני אשמח להמשיך לדבר איתך על החלומות
אני כל כך מזדהה איתך. אין לי עצה חוץ מלמצוא דברים קטנים שעושים לך טוב, הכל בסדר גם אם לפעמים נראה שהכל אבוד. תמיד אפשר להשתנות, לדעתי גם הצבא יכול לעזור לך למצוא אנשים מעניינים שתוכלי להכיר
אנונימי
היי,הכל בסדר נסיכה,תקחי את השנתיים האלו בצבא כחוויה,תכירי אנשים חדשים,אני בטוחה שתמצאי שם חברים כי את בן אדם מדהים
וואו תקשיבי שאני התחלתי פשוט לבכות מה זאת ההתנהגות הזאת?
S$
את לא לבד, הכל יהיה בסדר
אנונימית
היי, אני נעצתי לך, אולי יוכלו לעזור אבל ברשותך אני אגיד כמה דברים.
אני דיי מבינה אותך עם הקטע של לרצות חברים כשאין לי בכלל, ואצלי, המשפחה שלי החברים הכי טובים שלי.
אני מבינה שאת מתגעגעת לאבא שלך וזה לגיטימי אבל תזכרי, חברים באים והולכים, גם אם זה נראה כאילו אף פעם לא יהיו לך חברים, את אף פעם לא באמת תהיי לבד.
אני רוצה גם לומר עוד משהו, אל תתקעי בעבר. תזכרי את אלו שעזבו אך אל תישארי בעבר, תסתכלי קדימה! מי יודע, אולי בצבא תפגשי איזה מישהו/מישהי. החיים מלאים בהפתעות!
אף אחד בעולם לא גורלו להשאר לבד!!!!
והחלום שלך? זה מצוין! תשעני עליו ותלחמי עליו באמת בשיניים! הצבא קצת לוקח זמן, אבל בסוף, אני בטוחה שתצאי זמרת ושחקנית מצוינת!

בהצלחה!
שואל השאלה:
*אני שואלת השאלה- לא יודעת למה לא רשום פה*

אנונימית(האחת לפני האחרונה שכתבה)

הלכתי ל5 פסיכולוגיות שונות כל חיי בית ספר היסודי שלי , זה לא עוזר לי בכלל, והמחשבה שהיא מקבלת כסף על אשכרה להקשיב לי עוד יותר מעציבה אותי ועושה לי עוד יותר לא טוב, כאילו לאפחד אין סבלנות להקשיב לי בכלל.
אנונימית
את יכולה לפנות אליי, מתי שתרצי!!
ואני מתכוונת בשיא הרצינות
ראש למעלה את מלכה את רואה פריקה אני רואה חוזק, משתתף בצערך לגבי אבא שלך ומבין את הכאב איך זה מרגיש לאבד את היחיד שבאמת אהבת היחיד שהיה שם בשבילך.
הדברים יסתדרו את רק צריכה להחזיק מעמד רק עוד קצת, אנשים באים ואנשים הולכים ואת תמצאי מישהו שיהיה שם בשבילך, שיתמוך בך, בלי שום אינטרס כי זה מגיע לך
כל מה שעברת ועוברת זה קורה בשבילך בשביל לחסן אותך ולחזק אותך לעתיד, לעזור לך להפוך לאישה עוד יותר המדהימה שתהיי ואת תהיי.
החלום עוד באופק והוא יתקיים
אמא שלך אוהבת אותך אני בטוח בזה פשוט תנסי להראות לה את הצד שלה, אם את רואה שזה לא עוזר אז הכל בסדר תזכרי את הטעויות שהיא עשתה איתך ותדעי שאת הטעויות האלה בחיים לא תעשי לילדים שלך והלב שלך לא רוטט הוא מתחסן גם כשמתאמנים אז יום אחרי השרירים כואבים אבל אחרי שבוע הם חזקים יותר פשוט צריך לעבור את הכאב עם ידיעה שהוא יפסיק ואחריו יבוא משהו טוב יותר, החיים מתהפכים כל הזמן ואי אפשר לדעת מתי תהיי על גג העולם מוקפת באנשים שאת בחרת חיה את החלום שלך.
אנונימי
היי נסיכה, אני ממש אשמח שתשלחי לי הודעה, אני מבטיח שעד שאת לא שמחה אני לא אפסיק תשלחי לי הודעה בבקשה את פשוט אנונימית,
טוב מלכה פשוט שלחי הודעה❤
שואל השאלה:
אף פעם לא הרגשתי צורך בחברים בכלל, אני "זאבה בודדה" טוב לי לבד פשוט מאז שאבא שלי נפטר אני מרגישה את הלבד הזה ,
מצד אחד ממש טוב לי להיות לבד , אני אוהבת להיות לבד, בהפסקות בבית ספר תמיד הייתי לבד *ואהבתי* אתזה! ככה אפחד לא היה פוגע בי ...אני בחורה מאוד חזקה מבחינת ...זה...
אבל מצד שני.... מרגיש לי שאף אחד לא מתעניין בי, לאפחד לא אכפת לי.
אנונימית
לי אכפת ממך תשלחי הודעה חיים^
וואו אני כמעט בכיתי מזה
תיהי חזקה ואת תמיד יכולה לחזור לפה אני בטוח שכולם ישמחו לעזור לך ולארח לך חברה
בקשר לצבא אומנם ברור שיש דברים שהם לא משהו אבל גם יש שם אחלה של דברים שיכולים ממש לעזור לך! בצבא מכירים הרבה חברים אם יש לך אופי מיוחד וכיף להתחבר איתך! תלכי עם חיוך ותנסי להכיר כמה שיותר חברים זה יקל אלייך מאוד! בנוסף רוב הזמן את תיהי בצבא ככה שאת לא תראי את המשפחה שלך הרבה
החלום שלך יכול לחכות בשנתיים את צעירה, בהצלחה!
אין לי כל כך מה לעשןת אני מאחלת לך שתצאי מהבדידות ויהיה לך רק טוב מבחינתך ! תנסי למצוא חברים בצבא תנסי לקחת את זה כמשהו טוב . ואני בטוחב שאמא שלך אוהבת אותך תנסי לדבר איתה על זה
בצבא תכירי הרבה חברים. את יכולה לבקש מהצבא להשאר בבסיס בשבת כי הבית שלך לא ראוי למגורים.
אני אולי מציעה לך לחכות לצבא יש מלא אנשים שאומרים שהצבא שינה אותם לטובה וגרם להם לצאת מדכאונות ועצבות תתני לצבא הזדמנות ותנסי למצוא לעצמך חברים אולי זה שישתפר.
חוץ מזה אני מאחלת המון שמחה ובריאות. ושתדעי שתמיד אחרי תקופה קשה מגיעה תקופה טובה.❤
אמאלהה אני כול כך מזדהה איתך
גם לי אין חברים(היה לי וגיליתי שהם מזויפים ומאז אני לבד)אף פעם לא הרגשתי שבאמת יש לי חברים אמיתיים בשלוש שנים האחרונות...):
אני אשמח לדבר איתך כי את באמת נשמעת חמודה,אז מוזמנת לפרטיי❤
היי,תראי כמה דברים אני יכולה להגיד לך אני אולי לא עברתי כמו שאת עברת אבל אבל אני כן יכולה להגיד שאני עברתי את המצב של בדידות ומודעת שזה לא כיף.
אשכרה להסתכל מסביב ולהגיד לעצמך למה ככה ולמה ככה.
מה שאני יכולה להגיד לך לפי מה שאני קראתי
שיש לך מלא הזדמנויות כמו נגיד צבא את רצית להיות זמרת ושחקנית ואני דיי בטוחה שיש להם להקת צבאית ובטח תיאטרון ופה את יכולה להתחיל
בהזדמנות יכולה אפילו להכיר את החברים חדשים זה מין כזה התחלה של עצמאות ולהתחיל מהתחלה ועד הסוף.
ולאחר הצבא את יכולה אפילו למצוא עבודה ואת הדירה שאת מוכנה להישלם עליה כי אני יודעת בוודאות שלא כיף לחזור לבית בהרגשה כזאת במיוחד עם היחסים שלך בין למשפחה.
ואני רוצה להגיד לך שאת לא לבד יש לך עוד אנשים פה שיכולים לדבר איתך בכיף ובלב.
אם את רוצה לדבר איתי אפילו אם זה פירוק או להעביר את הזמן לא משנה מה אני פה אולי לא פיזית אבל אשתדל לדבר איתך.
רק שתזכרי את לא לבד!!
תהיי חזקה, אל תוותרי. זה באמת נשמע מאוד קשה. כולנו אתך ומאמינים בך שתצליחי
ממליצה לך אולי לכתוב לסה"ר, הם הכי תומכים שיש, והם ממש עוזרים, לי הם עזרו, ואני מניחה שגם יעזרו, אם את רוצה תמיד יכולה לבוא לפרטי (מזהירה מראש יש לי עכשיו מיליארד וחצי זומים אז אני פחות נכנסת לסטיפס)
שואל השאלה:
^^^
לא אכפת לי להגיד מי אני, אבל יכול להיות שבגלל זה ימחקו לי...
אנונימית
אני חושבת שהצבא דווקא יוכל לעזור לך, אולי להקה צבאית.. בצבא תמיד אפשר להתקדם אם את מתאימה לתפקיד. אני חושבת שזה ימלא לך את החסר ודווקא להיות סביב הרבה אנשים יוכל לעשות לך די טוב. בדרך כלל מתחברים לאנשים שם, עוברים חוויות ביחד. אל תסתכלי על זה דווקא בצורה שלילית
בהצלחה בהמשך
שואל השאלה:
אבל ימחקו לי את זה בשניה שאני אגיד ...
אם לא היית על אנונימי הייתי אומרת .

אבל לא באלי לדבר על זה ולפתח על זה שיחה עם אנשים בפרטי,אין לי כוח לדבר על זה , אופ
אבל אין לי בעיה להגיד מי אני .
אנונימית
אני כל כך מצטערת שאת צריכה להרגיש את זה , אם תרצי חברה או אפילו סתם בן אדם לפרוק לו כשצריך אני כאן בשבילך ❤
לפני כמה שנים ילדים היו מציקים לי והייתי בדכאונות. אני הייתי באותה סיטואציה כמוך- שרציתי חברים ומצד שני גם לא רציתי. היום יש לי חבר אחד וכמה ידידים ואני לא מתחרט על זה. אפילו במבט לאחור אני חושב שזה שטותי שחשבתי שכל העולם רע ולא רציתי חברים בגלל כמה ילדים ח****
שואל השאלה:
מה.. ^(אנונימית) -,-


קיצר עזבו מה זה משנה לכם מי אני, עזבו .
וזו לא קמילה... מה קשור יש הרבה ילדות בנות 19 שאבא שלהן נפטר לא רק לה.
אנונימית
בכל ה24 שנות ניסיון בעולם הזה הגעתי לכמה מסקנות:
1.לא כיף לעבור חרם(עברתי חרם) אבל אחרי שקורה לך דבר כזה, שום דבר אחר לא יכול לפגוע בך.
2.חברים זה דבר חלופי, יש כמובן חברי אמת אבל אלו חברים שגדלו איתך מגיל 0, לרוב החברים הם מתחלפים וכאלה שבסוף מתגלים כאינטרסנטים שרק משתמשים בך כדי להעביר את הזמן.

תצמחי מפה והלאה, אל תתני לעצמך ליפול לבדידות ודיכאון כי זה לא שווה את הכאב והעצבים שלך, תחייכי קצת, כי לפעמים זה כל מה שצריך לעשות
אם את רואה את זה אני מפיק מוזיקה ואשמח לעזור לך עם החלום שלך ולהפיק לך שיר בחינם
חוליו..^^^ סך הכול גישה אופטימית לחיים
אנונימי
^ בזכות אנשים כמוך יש עוד תקווה לעולם הזה.
אני מוכן להיות המעריץ מספר 1 כשתהיי מפורסמת.

תמיד אמרו לי שאני אופטימי
אופטימיות זה בולשיט
תמיד כשאני אופטימית לא קורה משהו טוב ותמיד מישהו או משהו מבאס אותי
אנונימית
זה לא בולשיט גם צריך לעשות שיהיה טוב. זה תהליך. זה מורכב,כלומר זה תהליך גם צריך לדעת איך להתגבר על אכזבות ודברים כאלה. או שלא הבנת נכון את המושג הזה .
שואלת השאלה
הפתרון שאני רואה זה להסתכל על החיים באור יותר חיובי אפילו שקשה...
תכירי חברים בצבא, תצאי מאיזור הנוחות של הביישנות והפחד.
אפילו שזה מפחיד פשוט תלכי ותתחברי.
אני חושבת שאם תבואי בגישה כזאת חיובית במטרה להכיר חברים, ששנתיים אחרי הצבא, את תסתכלי אחורה ותגידי "ואוו זה לימד אותי המון דברים" "ואו עכשיו יש לי חברים ממש טובים", אחר כך תתחילי לעבוד על החלום שלך.
אורה ושמחה
אופטימיות זה טיפשי
ובכללי התשובות שלך מעצבנות והאופטימיות שלך מעצבנת
תפסיקי לחשוב שהכל טוב כי זה לא ככה
אנונימית
שמעי אני מנסה לעזור לה. וזה לא טיפשי וחשוב מזה את לא תגידי לי מה טיפשי או לא. זה יכול לעזור לה, אין לי כוח לביקורות מאנשים שלילים או שוללים.מי אמר שאני כל כך אופטימית בכלל? אני עוד מנסה לעזור למישהי לצאת מהפרעות אכילה שלה ואני גם לא יודעת מתי ואיך , עדיין לא ואני מנסה בכל מקרה להאמין בה שהיא תצליח למרות שאני לא יודעת, אני עברתי גוסטינג ואני מנסה להיות חיובית ולתת אמון באנשים לפחות אחרי. זה לא נקרא דבר טיפשי. אני לא חושבת שהוכל טוב, אלא שהכול יהיה טוב איכשהו, ואת יכולה להפסיק לפגוע בי עם האנטי שלך ?אני לא צריכה את האנטי והשליליות שלך פה בשביל להוריד אותי עוד יותר, כבר סבלתי מהערות כאלה .
שואל השאלה:
agam/ana100

תמיד הייתי כזאת של "הכל קורה לטובה" ו"מה שצריך לקרות יקרה"
אבל עכשיו אני מתחילה לאבד את האופטימיות כי זה באמת קשה לחשוב ככה ולהאמין שזה ככה
כי קשה לי !;(
אנונימית
זה יקרה איכשהו. אל תוותרי, אני יודעת שזה קשה לך אבל דברים נוטים להסתדר איכשהו גם צריך שתנסי לעשות שיהיה טוב.
תשלחי לי הודעה נדבר ונעזור לך
צבא זאת אחלה של מסגרת להכיר בה חברים, באמת, בת דודה שלי מצאה שם את הבן זוג הראשון שלה ואמא שלי מצאה שם חברים שאיתה בקשר כבר כמעט 30 שנה, דווקא לדעתי תנצלי את ההזדמנות הזאת כדי לקדם את עצמך, הצבא יכול לכוון אותך
את בטוחה שהמשפחה שלך מתייחסת אלייך כמו לתינוקת? אולי את לא עוזרת מספיק בבית ולוקחת את זה אישי?
שואל השאלה:
^^^אני ילדה טובה ואני לא מהמקולקלים האלה, אני נראית טוב גם ובגלל זה כולם חושבים שהחיים שלי מושלמים.
וזה עוד יותר כואב לי כי אולי בגלל זה גם אפחד לא מתעניין ולא שואל לשלומי... אני פשוט לא מעניינת לאפחד.

כל מה שיש לי זה את האתר הזה ואת המשתמשים פה כי זה מרגיש כאילו רק פה אכפת לאנשים , כי אני משתמשת יחסית ממש מוכרת פה, לא אכפת לי להגיד את השם משתמש שלי, פשוט לא באלי שישלחו לי הודעות ...
אנונימית
אני אומרת על זה כמה דברים:
1. מצטערת מאוד לשמוע על החוויה שלך. אני משתתפת בצערך, על אבא שלך, זה נשמע נורא. בקשר לעניין עם החברים - אני מזדהה, את לא לבד.
2. נשמע כאילו הבדידות שלך, מתפתחת. את מבינה, בדידות זה מעגל מאוד הרסני, שמתחיל בכך שאין לך קשרים חברתיים, ולאט-לאט עלול להפוך לבדידות כרונית, שבה הגוף מתחזק את הבדידות של עצמו. וככל שעובר הזמן, הבדידות רק תתחזק, ובסוף אפשר להגיע למצב שמונע חיבורים חברתיים אפילו אם את מייחלת להם. ולכן, (ומעוד כמה סיבות) אני מאוד ממליצה לך ללכת לפסיכולוגית, ואולי (אם את חושבת שהיא תעזור) לדבר עם אימא שלך.
3. לא שאני מומחית, אבל אולי את יכולה להתגייס לתזמורת צבאית? (או-איך-שלא-אומרים-את-זה-כי-אני-שכחתי) אני לא יודעת עד כמה זה אפשרי, אבל זה יעזור לך לפתח את השירה שלך, לא?
ואגב, אם כבר בצבא מכירים חברים, ואולי את תוכלי להפסיק את המצב שאת נמצאת בו כרגע.
*אני באמת רוצה לעזור, ולכן כתבתי לך את האמת, בבקשה ממך אל תישארי במצב הזה.
בהצלחה (:
אנונימית
היא צריכה כרגע לבנות את עצמה מחדש ולעבור תהליך של עזרה עצמית וכל זה ואז אחר כך אולי בן זוג.
אני נשבעת שכל מה שבא לי עכשיו זה להיות חברה שלך
הצבא יכול רק לחזק אותך ואת יכולה גם להכיר שם מלא אני מאמינה שזאת חוויה עצומה
ובאמת שאכפת לי ממך ואין לי מושג מי את מוזמנת לדבר איתי תמיד
אני ממש מצטערת שאת מרגישה ככה ...בא לי להגיד לך הכל לטובה אבל זה מרגיש לי צבוע כי הייתי במצב כזה ( העצב הכואב הזה) ואני ממש לא מאמינה בזה אבל את כן צריכה איזה תקווה ,מקום לברוח אליו כשאת מרגישה שאת לא יכולה יותר
לגבי אמא שלך תתנהגי באדישות עם כמה שזה מחרפן אם היא כזאת אל תצפי לתודות

צאי מהאיזור נוחות שלך

בצבא יש ק"בן אז אולי יהיה לך הקלות או שתוכלי להשתחרר אם המצב ממש קשה ( פחות מבינה בזה)

וואו אני ממש לא יודעת איך לנחם אבל עם כל הקלישאה שבזה תרימי את הראש ואל תוותרי

אבל תדעי שזה בסדר להתפרק וליפול פשוט תזכרי שצריך גם לקום

אם את צריכה סתם לדבר גם בלי שום קשר לזה אני פה מקווה שעזרתי
קודם כל משתתפת בצערך על אבא שלך.. אפילו אם זה היה לפני שלוש אני בטוחה שזה עדיין כואב.
בקשר להרגשה, תראי בתור בני אדם, יש לנו את הצורך להרגיש חלק ממשהו, להרגיש שיש אנשים איתנו, ולך אין את זה כרגע ומכאן מגיעה הבדידות.
הדרך הכי טובה לצאת ממצבים כאלה, באמת באמת הכי טובה, היא להתחיל משהו חדש, בדרך כלל הכי טוב קשרים חדשים. גם אני מתגייסת דיי בקרוב, ואני גם בהרגשה של אולי זה יעשה לי לא טוב, אבל מצד שני זו מסגרת שזה תמיד תורם להרגשה של שגרה וזה מקל, וגם זו הזדמנות נהדרת להכיר אנשים חדשים! אני בטוחה ומאמינה שתכירי חברים בצבא, ואני מבינה שאין לך ניסיון עם חברים, אבל מניסיון שלי - להיות בסביבת אנשים שלהם יש מצב רוח טוב עוזר לך להיות במצב רוח טוב, זה עוזר להתרומם. חברים הם נכס ממש גדול, ובצבא בהתחלה שמתגייסים כולם מחפשים לייצר כאלה אז זו לא תהיה בעיה, רק תיהיי עצמך.
את מתחילה משהו חדש בקרוב! תנסי לראות את חצי הכוס המלאה, כי הרי תמיד יש חצי כוס ריקה במיוחד כשבאים עם גישה שלילית (אפילו שזה מובן וזה הרבה פעמים בא מפחד, אני יודעת, אבל בכל זאת). תנסי באופן מודע להתכרז בכל הטוב שיכול לצאת מזה, תתרגשי, תסמכי תצפי. את תראי זה יהיה משהו טוב.
ותזכרו שאפילו אם זה כבר הרבה זמן של הרגשה רעה, וזה מרגיש כמו נצח, זו עדיין רק תקופה, וכמו שהכל עובר גם זה יעבור ❤

אם את רוצה לדבר, על זה או סתם בכללי כי להכיר אנשים זה נחמד, אני פה :)
אני חושב שכדאי שתמצאי בן זוג תחסכו קצת כסף ותשכירו דירה לבד ככה גם יהיה לך מישהו טוב וגם תוכלי להיות לבד בלי כל הצרות (אפשר פרח?
ם לי אין חברים וגם אני מרגיש בודד ולבד את לא לבד(:רוצה לדבר איתי?אנסה לשמחח מבטיח
כל הכבוד
תקשיבי שהצבא ייעזור לך ממש עם זה
אני התגייסתי עם חרדה חברתית והיה לי קשה יותר מהכל להכיר אנשים והצבא ממש שינה את זה ועזר לי
את מוזמנת לדבר איתי גם בפרטי אני אשמח להכיר אותך ולעזור לך בכללי בנושא הצבא חח
אומיגאד וואו הדעה שלך על פסיכולוגים ככ נכונה,
גם אני הייתי אצל איזה 4 פסיכולוגים שונים ולא סבלתי אף אחד מהם,
כאילו אתה מספר להם את הדבר הכי רגיש בעולם ואז הם כזה "תזדרז למה עוד מעט נגמרות 45 הדקות שלך"
gfy

יש לי עוד המון חוויות כאלה אם בא לך סתם לדסקס את מוזמנת
שואל השאלה:
ממש ממש ממש תודה לכולם ^ לא מובן מאליו שככה אתם מפנים מהזמן שלכם לענות לי, באמת הייתי צריכה אתכם! אין עליכם!❤אני ממש אוהבת אתכם!
עזרתם לי בטירוף והאמת שקצת שיפרתם לי את ההרגשה ונתתם לי תיקווה שיהיה טוב!!!!

אני לא מביאה לאף אחד פרח כי כולם עזרו וזה יגרום לי להרגיש ממש לא נעים עם עצמי עם אני אחלק רק 5 פרחים ל5 אנשים.בכל מקרה תודה!❤


ועוד דבר:לכל השואלים- זו לא קמילה , יש עוד בנות 19 שאיבדו אבא .
אנונימית
^זה מגיע לך שנשקיע זמן בשבילך!!
והכל טוב, אלא שבאמת היה אכפת להם לעזור לך ועשו את זה מכל הלב לא אכפת להם מפרח וירטואלי.
שואלת השאלה
אני יודעת שזה קשה...
את חייבת להמשיך להאמין ולמצוא עוד משמעויות לחיים, משהו שתאהבי ותעשי כל יום!
אולי להתאמן, לאכול בריא, חברים מהצבא, אולי להיות קרובה יותר לטבע...
תנסי למצוא תחביבים יום יומיים אם את לא יכולה לעסוק בדברים להגשמת החלום שלך כל יום.
אבל אני כן חושבת שאת יכולה כל יום לשיר ולהשתמש באפליקציות לפיתוח קול מידי פעם...
אם את רוצה חבר לחיים אז אני ממש אשמח !! תשלחי לי הודעה בפרטי ..
נראה לי שהצבא יהיה טוב בשבילך למצוא חברים, אולי להקה צבאית,מסגרת וקצת שיחרור מהבית אז מזה על תילחצי, תנסי למצוא הסחות דעת כרגע כי אין הרבה מה לעשות תחכי לצבא ושם תנסי כמה שיותר להתחבר ולהתחיל חיים חדשים
אולי את תפגשי שם חברים לחיים באמת כאילו אני תמיד מנסה בכל מקום שאני הולכת לנסות להכיר אנשים ולהתיידד איתם וזה ממש נחמד כי אז זה גורם לי לראות שיש אנשים טובים בעולם. וכן יש אנשים ביצ'ים אבל אל תוותרי! אם את משועממת אני פה את מורשת לחפור לי:)
ולהקה צבאית זה ה-דרך להגשמת החלום שלך
אני מבינה אותך
אנונימית
למה לאנשים ככ חשוב מה המשתמש שלה.
מה עובר עליכם אם לא אכפת לכם מהשאלה עצמה פשוט אל תענו.
אנונימית
הצבא דווקא מאוד יעזור לך
היי, אני חושבת שכל אחד עובר תקופות לא טובות בחיים שמרגישים שהעצבות חונקת, אני חושבת שהצבא דווקא יעשה לך ממש טוב תצאי מהבית תבקשי תנאים של חיילת בודדה תסבירי על המצב בבית ותצאי ממנו ותדברי כמה שפחות עם אמא שלך, לגבי אבא זה באמת דבר מאוד עצוב . עדיף לשוחח על זה עם מישהי/ו מקצועי אולי תפני למבוגרת שאת סומכת עליה מורה או יועצת. תנסי בכל הכח למצוא חברים גם אם בהתחלה זה קשה אני אומרת לך מניסיון חברה מצילה חיים. בהצלחה
הכל בסדר
מנסיון צבא זאת מסגרת מדהימה להכיר אנשים כי יש אנשים מכל כך הרבה סגנונות ומקומות אז יכול להיות שדווקא שם את תמצאי את עצמך
ובר שני את תמיד יכולה להמשיך לשיר תוך כדי הצבא ואפילו לעשות אודישנים
אמ לא כולם הפסיכולוגים רעים. יש כאלה שכן עוזרים, זה תלוי בהרבה דברים,הכוונה שלא כל הפסיכולוגים כאלה באמת רעים ורק רוצים את הכסף, יש כאלה שכן עוזרים ואכפת להם, פשוט זה תלוי במטפל, בטיפול ובמטופל, יש מקרים לטוב ולרע. סתם שתדעו. ובהצלחה לך שואלת השאלה
וואו. לא חושב שקראתי דבר כזה פעם אני פשוט הרגשתי את הרגשות שלך דרך הטקסט.

תקשיבי, הכל יהיה טוב.
אמרת שאת חוששת מהצבא, אני חושב שדווקא להפך - את מתחילה מקום חדש, מסגרת חדשה, ואת צריכה לנצל את זה לטובתך. את תוכלי להכיר שם הרבה אנשים שיישארו איתך לשארית החיים, את צריכה לקחת את הצבא כהזדמנות ולא כמחסום.

אבל הצבא עוד שנתיים ויהיה לך קשה לחכות ככה עד אז. מציע לך להירשם לתנועת נוער או משהו באיזור שלך - לנסות להכיר כמה שיותר אנשים. הבדידות זה דבר קשה, תנסי ליצור קשרים חדשים כבר עכשיו בין אם זה בתנועות נוער, בית ספר אם זה אפשרי (למרות שממה שאת מספרת זה לא ממש אפשרי), ללכת להתנדב באיזשהו מקום או כל דבר אחר. העיקר לנצל את הזמן שיש לך ולעשות משהו.

ואולי גם תדברי עם אמא שלך על מה שאת מרגישה. עם כמה שהיא צועקת עלייך, זה יכול גם להיות כי עובר עליה משהו, וזה די הגיוני. היא אם יחידה באמצע משבר כלכלי, הגיוני שיהיה עליה הרבה לחץ.

ממש בהצלחה, אם את צריכה משהו את יכולה לדבר איתי בפרטי!
וכן הציעו פה גם פסיכולוג לדעתי כדאי.
הוא יכול מאוד לעזור. יש הרבה פסיכולוגים טובים.
וואי אני איתך ופה בשבילך, את באמת יכולה לכתוב לי.
שומעת דברי איתי בפרטי אני ממש מזדהה איתך
שברת לי את הלב אהובה.... אני עם דמעות אני צופה לך עתיד בהיר
הכל יהיה בסדר. ואת תצליחי בעתיד כשחקנית, אני יודעת.
אני מאחל לך שתצליחי להתגבר על הקשיים ותבחרי חברים שכיף לך איתם לדעתי כדאי לך לשתף מישהו שיכול לעודד אותך חברה טובה או פסיכולוג שיכול ולעזור לך. במידה ואת צריכה לפרוק או עזרה כלשהי את מוזמנת לפנות אליי בפרטי ובהצלחה
היי אהובה. מה שאת אומרת באמת נוראי, אני ממליצה שתלכי לדבר עם פסיכולוג על מה שאת מרגישה❤
תנסי בצבע להכיר חברות תאמיני לי שחברות יעזרו לך לצאת מה"דיכאון" שאת נמצאת בו
שמעי את הגיבורה בסיפור של עצמך, הבחירה שלך את עושה לפי השיקולים שלך את בוחרת איך להסתכל על זה, למדתי משהו אחד במתמטיקה שכל בעיה יש פיתרון, למדתי גם משהו בספרות שלכל שאלה יש תשובה.
הי יקרה,
אני קוראת את הפוסט ומרגישה את העצב הגדול והבדידות. נשמע שהגעגועים שלך לאבא כל כך גדולים..את ממש מתארת באופן פיזי את הכאב, את הלב הרוטט. ובנוסף לכך העדר חברים והתחושה בבית, עם המשפחה, שאת הפחות רצויה. מתארת לעצמי שתחושות אלו גורמות לטלטלה עזה.
ויחד עם זאת, נשמע שיש לך חלומות, וגם מצאת את הכוחות לשתף ולפרוק כאן. וזה לגמרי לא מובן מאליו.
אני רואה שקיבלת הרבה מאד תגובות תומכות ומכילות משאר הגולשים ואולי גם זה יכול לתת תחושת נחמה קלה עבורך. בנוסף, רציתי להזמין אותך למקום נוסף בו תוכלי לפרוק ולשתף את שעל ליבך. אני מתנדבת בסה"ר, סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'ט, שם ניתן ליצור קשר עם מתנדב או מתנדבת, באופן אנונימי לגמרי. יקשיבו לך, עם הרבה סבלנות ואמפתיה, ואולי אף יוכלו לסייע ולחשוב על רעיונות כיצד להתמודד. מזמינה אותך לנסות.
שלך
מתנדבת סה"ר