חמה אנשים חושבים שזוגיות זה לא משהו לגיל "צעיר"

כי בגיל 12 אנחנו עוד ילדים, אנחנו לא מבינים את מי אנחנו אוהבים באמת.

שואל השאלה:
^
אבל אהבה מרגישים.
לא צריך בשביל זה להיות בגיל מסוים. פשוט מרגישים את זה

האמת לא יודעת, מה זה משנה לאנשנם גם אם זו לא זוגיות אמיתית זו עדיין חוויה וזה חלק מהילדות ומהחוויות של הילדות.

כי גם זוגיות בגיל כזה לא מחזיקה מעמד הרבה זמן

אני היום בת 17 אם אני מסתכלת על עצמי חמש שנים אחורה אני יודעת היום שאם הייתי נכנסת לזוגיות עם מישהו בגיל הזה זה היה מתמימות ולחפש אחרי משהו שלא צריך למהר איתו
ילדים בגיל הזה ממש קלי דעת לדעתי "להתאהב" בגיל הזה זה לרוב באמת לא אהבה

את יודעת מה זה אהבה? כי אני בת 21 ועדיין לא באמת יודעת מה זה
קשה לי להאמין ש*ילדים* ידעו מה המשמעות של התחייבות ודאגה כלפי בנאדם אחר
"זוגיות" לפני לפחות גיל 17 זה כלכך מיותר ובשביל הפוזות של "יש לי חבר תקנאו"
ותנחשי מה, הרבה מהמקרים זה יוביל לסקס מוקדם מידי ובמקרים גרועים יותר- הריון
כיף נכון?
ילדים לא יודעים ולא מבינים עד הסוף את המשמעות של אחריות

אז מה שמרגישים, זה לא אומר שאנחנו יודעים מה זה אהבה באמת, זה לא אומר שמי שאנחנו אוהבים זה בן אדם טוב, יכול להיות שהוא סתם משחק בנו או שמראה את מי שהוא לא באמת. בגיל 12 אנחנו רואים עולם שונה לגמרי, זה גיל ההתבגרות ואנחנו פחות מעריכים את מי שלידנו באמת. אחר כך כשאנחנו מתבגרים אנחנו מבינים מי באמת לידנו ומי לא, אנחנו באמת רואים איזה אנשים מדברים איתנו ואפילו יכולים להבין אם הם באמת צריכים להיות בקרבתינו או לא. אנחנו אפילו יכולים לדעת מראש אם הם יפגעו בנו. אם לקחת אותי בת ה12 ואותי עכשיו בת ה18, אני בן אדם שונה לגמרי, אני גם מבינה שכל מה שהיה בגיל 12 זה הכל היה ילדותי ולא באמת או רציני.. ועכשיו בגיל הזה כשאת יותר מבינה בהרבה דברים, באמת חשוב שהכל יהיה אמיתי ורציני אז בואי נגיד שבאמת הגיל פה חשוב.