13 תשובות
שואל השאלה:
ואני מרגיש בודד
ואני מרגיש בודד
יש לך ביטחון עצמי?
תשלח לי הודעה בפרטי אני יכולה לנסות לעזור לפנח למה:)
דיכאון זו הפרעה נפשית, אם אתה מאובחן בה אז אוקי אם לא בבקשה אל תשתמש במילה הזאת כשאתה סתם עצוב.
לפעמים יש עליות וירידות בחיים.
זה תמיד ככה.
ירידה זה לצורך עליה יותר טובה.
וזה בסדר להרגיש קצת עצוב (איך מרגישים שמחה בלי עצב לפני).
אם אתה רוצה לדבר אתה יכול לשלוח לי הודעה בפרטי.
זה תמיד ככה.
ירידה זה לצורך עליה יותר טובה.
וזה בסדר להרגיש קצת עצוב (איך מרגישים שמחה בלי עצב לפני).
אם אתה רוצה לדבר אתה יכול לשלוח לי הודעה בפרטי.
שואל השאלה:
זיו זה בדיוק מה שאמרתי שיש לי מצב רוח דיכאוני זה דבר אחר מהמושג דיכאון אני אמרתי אפילו שאין לי דיכאון
זיו זה בדיוק מה שאמרתי שיש לי מצב רוח דיכאוני זה דבר אחר מהמושג דיכאון אני אמרתי אפילו שאין לי דיכאון
שואל השאלה:
אין לי פרחים לדבר בפרטי
אין לי פרחים לדבר בפרטי
שואל השאלה:
ולא אין לי ביטחון עצמי
ולא אין לי ביטחון עצמי
שואל השאלה:
אבל אני מרגיש שרוב הזמן אני בירידה
אבל אני מרגיש שרוב הזמן אני בירידה
ביטחון עצמי הוא המפתח להכל
שלום יקר
נשמע נשמע שאתה מתמודד עם המון מצבי רוח משתנים ואולי גם עם תחושת דכדוך... יכולה לתאר לעצמי כמה מעייף זה יכול להיות, כמה מתיש...
כתבת גם על תחושות של בדידות שמלווה אותך, כמה מתסכל זה בטח להרגיש שאתה סוחב על גבך כל כך הרבה קשיים ואין אף לא אדם אחד שמצליח להבין אותך, לגרום לך להרגיש שאתה לא מתעורר לעוד בוקר של חוסר משמעות ולבד... כמה מתיש זה בטח מרגיש...
יש לך אולי מישהו שאתה מרגיש שכן אפשר לשתף אותו מעט במה שעובר עליך? אולי אחד ההורים או אפילו מישהו מקצועי מבית הספר כמו מורה או יועצת?
יקר, אני רוצה להגיד לך שגם אם באופן וירטואלי אתה כבר לא לבד...
אני מתנדבת בעמותת סה"ר-סיוע והקשבה ברשת ויש לנו מתנדבים שישמחו להיות אוזן קשבת בשבילך בצ'אט האנונימי שלנו...מזמינה אותך לשיחה מלב אל לב, אפילו עכשיו. ננסה לעזור לך עד כמה שאפשר, להקשיב בצורה לא שיפוטית ואפילו לנסות לחשוב יחד איתך על מה יוכל לעזור לך להרגיש טוב יותר...מחכים לך אם תרגיש צורך, אל תשאר לבדך...
שולחת לך חיבוק וירטואלי אם תסכים.
שלך,
מתנדבת מסה"ר.
נשמע נשמע שאתה מתמודד עם המון מצבי רוח משתנים ואולי גם עם תחושת דכדוך... יכולה לתאר לעצמי כמה מעייף זה יכול להיות, כמה מתיש...
כתבת גם על תחושות של בדידות שמלווה אותך, כמה מתסכל זה בטח להרגיש שאתה סוחב על גבך כל כך הרבה קשיים ואין אף לא אדם אחד שמצליח להבין אותך, לגרום לך להרגיש שאתה לא מתעורר לעוד בוקר של חוסר משמעות ולבד... כמה מתיש זה בטח מרגיש...
יש לך אולי מישהו שאתה מרגיש שכן אפשר לשתף אותו מעט במה שעובר עליך? אולי אחד ההורים או אפילו מישהו מקצועי מבית הספר כמו מורה או יועצת?
יקר, אני רוצה להגיד לך שגם אם באופן וירטואלי אתה כבר לא לבד...
אני מתנדבת בעמותת סה"ר-סיוע והקשבה ברשת ויש לנו מתנדבים שישמחו להיות אוזן קשבת בשבילך בצ'אט האנונימי שלנו...מזמינה אותך לשיחה מלב אל לב, אפילו עכשיו. ננסה לעזור לך עד כמה שאפשר, להקשיב בצורה לא שיפוטית ואפילו לנסות לחשוב יחד איתך על מה יוכל לעזור לך להרגיש טוב יותר...מחכים לך אם תרגיש צורך, אל תשאר לבדך...
שולחת לך חיבוק וירטואלי אם תסכים.
שלך,
מתנדבת מסה"ר.
קישורים מצורפים:
שואל השאלה:
אוקיי לא ציפיתי שסהר יפנו אליי חחח
לא כבר הייתי אצל פסיכולוגית.
וזה הקטע שאני מרגיש בודד אין לי למי לשתף, חברים שלי יודעים עליי כלום וחצי כי אני מפחד שיקרה לי מה שקרה עם ה"חברים" הישנים שלי שיודעים עליי הכל
אוקיי לא ציפיתי שסהר יפנו אליי חחח
לא כבר הייתי אצל פסיכולוגית.
וזה הקטע שאני מרגיש בודד אין לי למי לשתף, חברים שלי יודעים עליי כלום וחצי כי אני מפחד שיקרה לי מה שקרה עם ה"חברים" הישנים שלי שיודעים עליי הכל
נשמע שחווית משהו בעבר שמונע ממך להיפתח לאנשים..
אני חושבת שאתה צריך ללמוד מהעבר אבל לא להתגונן מדי ולבנות סביבך חומות בגלל העבר ולא לתת לעבר למנוע ממך להיפתח ו"לקחת סיכונים"..
ברגע שיהיה לך מספיק אומץ ותחושת ערך עצמי הכל יסתדר.
אתה צריך להתרחק רק ממי שמזיק לך, להתרחק מאנשים שגורמים לך להרגיש רע, להיות מוכן לזה שאתה יכול להיפגע מאנשים, אבל לא לפחד לפתח קשרים בגלל הפחד להיפגע.
תהנה מהרגע אל תחשוב מה יכול לקרות..
אם תמשיך לפחד ותעדיף להשאר לבד וסגור זה מה שיפגע בך הרבה יותר.
אף אחד לא אומר שצריך על ההתחלה לשתף אנשים בדברים אישיים, זה קורה לבד בשלב מסויים ברגע שמרגישים בנוח עם אותם אנשים...
והדרך לא קלה. זה קשה בהתחלה להיפתח לאנשים חדשים אבל אחרי שעוברים את זה כמה פעמים זה נהיה קל יותר... אין פתרון קסם במקרים כאלה. פשוט "תזרוק את עצמך למים" דווקא בסיטואציות שהכי קשה לך בהן תכנס אליהן ותתמודד איתן...
אני חושבת שאתה צריך ללמוד מהעבר אבל לא להתגונן מדי ולבנות סביבך חומות בגלל העבר ולא לתת לעבר למנוע ממך להיפתח ו"לקחת סיכונים"..
ברגע שיהיה לך מספיק אומץ ותחושת ערך עצמי הכל יסתדר.
אתה צריך להתרחק רק ממי שמזיק לך, להתרחק מאנשים שגורמים לך להרגיש רע, להיות מוכן לזה שאתה יכול להיפגע מאנשים, אבל לא לפחד לפתח קשרים בגלל הפחד להיפגע.
תהנה מהרגע אל תחשוב מה יכול לקרות..
אם תמשיך לפחד ותעדיף להשאר לבד וסגור זה מה שיפגע בך הרבה יותר.
אף אחד לא אומר שצריך על ההתחלה לשתף אנשים בדברים אישיים, זה קורה לבד בשלב מסויים ברגע שמרגישים בנוח עם אותם אנשים...
והדרך לא קלה. זה קשה בהתחלה להיפתח לאנשים חדשים אבל אחרי שעוברים את זה כמה פעמים זה נהיה קל יותר... אין פתרון קסם במקרים כאלה. פשוט "תזרוק את עצמך למים" דווקא בסיטואציות שהכי קשה לך בהן תכנס אליהן ותתמודד איתן...
באותו הנושא: