דתיים לשעבר, אתם מרגישים שהחיים שלכם השתפרו מאז שעזבתם את הדת?

כן הם יותר משוחררים!!!
הייתי עושה את זה עוד פעם בלי לחשוב פעמיים

כן, לא בהרבה.
עריכה, בעצם אני גם באמת דתי מכפיה כרגע וחי בבית שמכריחים אותי לשמור על בערך הכל אז אני עדיין לא כל-כך יכול לענות על זה, אולי כשאצא מהבית אז יהיה יותר טוב.

אני עדין דתיה מכפיה מהמשפחה אבל יש דברים שהורדתי כמו צניעות וכשרות
וכן אני מרגישה יותר טוב , ואני מאמינה מתי שאני יוריד השאר אני ירגיש יותר טוב

לגמרי

השתפרו ממש, סוף סוף לא צריך להתבייש בזה שאני גיי ולהתבאס כל פעם שאני מאונן

כן זה הרבה יותר טובב

אני כמישהי שהייתה בדת ואז נפלה חזק יכולה לומר לך שזה גיהנום עלי אדמות כשהדת לא חלק מהחיים שלך וזה דיכאון שוטף, ברוך השם חזרתי

כן...
עכשיו שאני חושב על זה זה כאלו שכפו עליי את זה

על מה המינוסים?

זה מאוד אינוודואלי...
אך זה הכל בראש..
מה שבטוח..הדת בלתי נפרד מאיתנו..
הוא הדרך הנכונהה..
שורה תחתונה כולם מתפללים לאותו אחד...רק שבעולם קשה לקבל זאת!!

מה שאני כן יכול להגיד, לפי דעתי האישית, חברה דתיים טובים יותר מחברה חילונים, מבחינת עומק וחוכמה. (דעתי האישית) וחברה דתלשים הם הכי איכותיים שיש.

שברתי את הדת בארוחה של צ'יזבורגר בשבת היה טעים, ההורים שלי עדיין לא יודעים אבל בינתיים מעולה אני מביא ביד כל יום ואוכל טוסטים של פסטרמה וגבינה ונמצא בטלפון בשבת במקום להשתעמם

אמא שלי חזרה בשאלה
ואני חושבת שהיא לא חושבת שהם השתפרו לה בצורה משמעותית.. אני רואה כמה היא עדיין קשורה לדת ומקיימת כל מיני דברים וגם אני גדלתי בחינוך שהוא חצי מדתי.
אני רואה כמה היא קשורה לתפילות ביום כיפור וראש השנה ואף פעם לא רוצה להפסיד.. אני ראיתי איך היא מגיבה על אנשים שנוסעים באופניים או באוטו ביום כיפור ומשתגעת איך גם ביום הכי קדוש אנשים לא אכפת להם.
אני רואה שהדת עדיין חלק ממנה.
אני חושבת שהיא עזבה רק בגלל שלא מצאה בן זוג (והיא חד הורית) ובגלל זה גם לא ממש קיבלו אותה ביישוב שההיא גדלה בו ורצתה לגור בו פעם.
יש לציין שהיום גרות שם הרבה אמהות חד הוריות וזה כבר לא ככה.

כן. לא הייתי דתי דתי אבל כן הייתי מאמין ירא ולמדתי בבית ספר דתי. כל דבר שעשיתי שהוא נגד הדת כל כך פחדתי שיקרה לי משהו גם תמיד הילדים בבית ספר שלי גרמו לי לחשוב שאני לא מספיק דתי או יהודי אפילו בגלל דברים מסויימים. עכשיו הרבה יותר טוב לי

ברור
גיליתי את עצמי יותר
אני יותר חופשיה בחיים
אני מצליחה למצוא מטרות אמיתיות
אני חיה איך שטוב לי
היציאה מהדת, כל כך גרמה לחיים שלי להשתנות מהקצה אל הקצה לטובה

אנונימית
אני גם הייתי בכפייה, והצלחתי קצת לצאת לפני 18 אבל ב18 אצא לגמרי

כן. החופש מחשבה תמיד היה לי וכנראה בגלל זה יצאתי בשאלה. אבל נהיה לי פתאום חופש כזה כיפי, ויותר גם במחשבה

כן והייתי דתי חרדי והחיים שלי ממש השתפרו מאז

אנונימי את כנראה לא הבנת מה זה אומר דתי לשעבר... זה לאו דווקא אומר שהאמנו אלה שבאנו ממשפחות דתיות, ואתה לא יכול להגיד מי מאמין אמיתי ומי לא, עדיף שתשתוק.

מן הסתם כן
אדם שלא רוצה להיות דתי ודתי בכוח זה לוחץ ולא כיף, אז מן הסתם זה משחרר
זה כמו לצאת מהארון
זה הקלה

^^^או שכן וסתם כואב לך שמישהו שהיה במקום שלך ועכשיו לא וטוב לו יותר?

ותראה מה זה יצא שאתה לא הבנת נכון.

חד משמעית.הייתי מוחזקת בתוך כלא של פחדים ומה יגידו ואיך אבא שלי יגיב ומדמיינת תרחישים ומתרחקת מאנשים..
אני הרבה יותר משוחררת עכשיו

שמחה שאהבתם את הסיפור על אמא שלי
חחח לא ציפתי לפלוסים

לא הבנת שדתי לשעבר זה לאו דווקא מישהו שהיה דתי והאמין אלה מישהו שבא מבית דתי.

אני דווקא רוצה לחזור בתשובה, הייתי דתי ואז חזרתי בשאלה ואז החלטתי שאני רוצה לחזור בתשובה ושזה רע להתרחק מה'

הייתה תקופה שעזבתי את הדת עקב לחץ חברתי, זה ממש לא עשה לי טוב אז חזרתי

אני באולפנה וגם המשפחה שלי כופת עלי אני חושבת.שאצא מהבית.אני יקח הפסקה גדולה מהדת.לא בקטע פשוט די ברצינות חונקים אותי במיוחד בבית.ספר אי אפשר לנשום (הכוונה היא לא מבחינת בגדים) למרות שגם ..

יצאתי וחזרתי
לא מתחרטת שעשיתי את זה,
אבל בגלל התמימות שהייתה לי אז נחשפתי להכל בבום וזה לא היה ממש טוב

אמא שלי הייתה דתייה בעבר והיא יצאה מהדת, אנחנו רק מסורתיים.
כן, היא טוענת שהחיים שלה טובים יותר מאז שהדת לא "כובלת" אולה.

כן! מאוד, למרות שאני עדיין ילדה, המשפחה שלי דתייה, אני לא, הרבה יותר טוב לי עכשיו

כן, אני מאוננת כל יום ומוצצת לגברים כדי לקבל כסף, זה מרגיש הקלה ממש טובה

אני?^

חד משמעית כן

בתור אחת שהייתה דתיינ ויצאה ממנה הרגשתי ריקנות אחר כך כאילו חלק ממני נפרד ממני כי זאת ממש המסורת שלי הדת שלי האמונה של זזה מאיפה שבאתי והרגיש לי חסר ועכשיו חזרתי שוב לפני שנה בערך..

אני מאמינה ושומרת שבת אבל זה אחרת..
וכן החיים שלי ישתנו מאוד..
ישתפרו כן הם ישתפרו אבל לא רק כי אני כבר לא כמו פעם.. אבל אני לא יכולה להצביע ולהגיד שזה רק בגלל שיצאתי מהדת ..
כל החיים שלי ישתנו והם כרגע יותר טובים ואני אוהבת את הדרך שבחרתי בחיים שלי.

כן אבל אני מרגישה רגשות אשמה לפעמים

וואו לגמרי כן.

כרגע אני נמצא איפשהו על הרצף הדתי, והאמת שמאז שהתחילה התקופה של ההתרחקות והספקנות שלי אני מרגיש חופשי יותר, משוחרר וריבוני. אבל גם מוזר מאוד, אני חושש בנוגע לעתיד שלי ושינוי אורחות חיי, מהתגובה של המשפחה והסביבה. אני מחובר מאוד לפרקטיקה הדתית של קיום מצוות, באופן קיומי, ולכן ההתרחקות היא תהליך נפשי עצוב לפעמים, מפני שאני לא מוצא רציונל בדברים שהתחברתי לעשייתם.

שהדת איתך זה הכי טוב- זה שיש מישהו מלמעלה שאתה יכול לבקש ממנו דברים,
קשה לך במשהו תבקש מ-ה' הוא יתן, רק תגיד -"ריבונו של עולם אני בוטח בך ש......."

קשה לך להתפלל 3 תפילות, תפחית, אחרי זה פשוט תוסיף עוד תפילה, תושיט יד ו-ה' ימשוך אותך אליו.

יש בזה דברים טובים ודברים פחות טובים מצד אחד זה כיף וחופשי מצד שני יש בעיות כמו בכל דבר.
עם המשפחה, הסביבה או שמרגישים רע בגלל מה שחינכו אותנו שהוא רע ופתאום לעשות את זה

כן, מאז שיצאתי מהדת הבנתי מה זה חופש בחירה.

מהבחינה האישית מאוד השתפרו, הכל הרבה יותר חופשי ומשוחרר
אבל הקשר עם ההורים שלי בכל אופן) נהרס יותר ויותר עם הזמן
המון ריבים ופיצוצים שגורמים להרגשה ככ רעה, כאילו יצאת אכזבה באיזשהו מקום