מישהו יכול להגיד את דעתו?.

לאור המקרים בזמן האחרון כתבתי משהו, אני לא יודעת אם זה יפה. תוכלו להגיד לי את הדעה שלכם?(על הקטע, לא אם אתם מסכימים או לא).

אני רוצה לספר לכם סיפור,
אני גרה בישראל, ואני רוצה לספר לכם סיפור על דמוקרטיה, על הדמוקרטיה בכנסת שלי.
בכנסת שלי יש 36 שרים, ראש ממשלה ועוד ראש ממשלה "חלופי", בכנסת שלי אין שר אחד שנלחם למעני.
בכנסת שלי יש אנשים מכל קשת החברה, ימין שמאל, חילוני דתי לאומי וחרדי, חלק מהקהילה הגאה וחלק לא, חלק יהודים וחלק ערבים, אבל אין אף אחד שנלחם למען החברה שלי.
בכנסת שלי יש אנשים שאוהבים לדבר, וחלקם ממש טובים בזה, חלקם פחות, אבל נלחמים להשתיק אותי.
בכנסת שלי יש ראש ממשלה שאוהב לנאום, על כל מה שאפשר, בעיקר על ההצלחות שלו, אבל יש ראש ממשלה שלא נלחם למען ההצלחות שלי.
בכנסת שלי יש אנשים שאוהבים לצעוק על דמוקרטיה ושוויון, אבל אף אחד לא נלחם למען החופש שלי.
בכנסת שלי דואגים למקומות ציבוריים ואתרים, אבל אף אחד לא נלחם שלא יתקפו אותי.
בכנסת שלי דואגים לשחרר פוסטים בפייסבוק וציוצים בטוויטר על פגיעות וניצול, אבל אף אחד לא נלחם שלא אפגע.
בכנסת שלי דואגים לכלוא מעלימי מס וגנבים, אבל ממנים אנסים ורוצחים.
בכנסת שלי דואגים שילמדו אותי על אזרחים ופונקציות, אבל האזרחים הם מזמן לא פונקציה.
בכנסת שלי דואגים שאוכל לטוס ולראות עולם, אבל אף אחד לא דואג שיהיה לי בית ללא מטר טילים להיות בו.
בכנסת שלי דואגים למשכורות שלהם, שהם יוכלו לקנות אוטו או בית חדש, אבל אף אחד לא נלחם שלא אאבד את הבית שלי.
בכנסת שלי, שכחו מזה דמוקרטיה. שכחו מזה שלום. שכחו מהי טובת האזרח.
בכנסת שלי, בארץ שלי, בבית שלי, שכחו אותי.
זה בסדר?.