אני קצת מרגישה כאילו ההורים שלי מאוכזבים מזה שאני בת 17 ועוד לא היה לי חבר

למה שיהיו לחוצים על זה שיהיה לך מישהו? הם רוצים נכד כשאת בת 17? אין לך באמת סיבה שיהיה לך חבר מלבד אם את רוצה ואת מספיק אוהבת מישהו

שואל השאלה:
^אני אגיד לך.. נגיד ישבנו לראות סרט משהו רומנטי כזה עם חתונה וסיפור מרגש וזה שיעמם אותי אז הלכתי לחדר ואז אבא שלי אמר לי כזה "מה את מתרגשת מרומנטיקה את בת 17 תשיגי חבר כבר"
הוא אמר את זה באנגלית (לא משנה למה) בעברית זה נשמע פחות טוב ולא יודעת למה לקחתי את זנ כל כך ללב
בעיקר בגלל שאבא שלי הוא זה שלא רוצה שאני אצא למקומות ואפגש עם הרבה אנשים לא בבית הוא תמיד אומר שאם אני רוצה להיפגש עם חברים אז בבית אז כאילו איפה אתה רוצה שאני אכיר מישהו בספריה?

לדעתי אין דבר כזה "גיל מצופה" ושצריך למהר עם העניין של החבר, אם תמצאי מישהו שנראה לך מתאים אפשר שזה יתחיל לזרום, אבל אין לך למה למהר ואל תתייחסי למה שהם אומרים.

אני חושבת שהוא אמר את זה בצחוק... יש לך עוד דוגמאות?

שואל השאלה:
לא עוד דוגמאות בקטע של החבר אבל זה קצת מרגיש כאילו הוא מצפה ממני להיראות אחרת.. אני קצת מלאה והוא זורק לי דיי הרבה הערות על זה.. ובכללי נותן תחושה שאני לא הילדה שהוא היה רוצה.. הוא היה רוצה מישהי מקובלת רזה שנראית טוב ושכולם רוצים להיות איתה כל הזמן, שיש לה חבר והרבה חברים וכאלה

שואל השאלה:
ואת צודקת יש מצב שהוא אמר את זה בצחוק אבל נגיד לאח שלי היו הרבה חברות יחסית והוא בן 13 ואני יודעת שזה לא קשרים רציניים והוא אומר לי בצחוק מתי יהיה לך חבר מתי יהיה לך חבר ותמיד אבא שלי מסכים איתו

אני חושבת שכדאי שתדברי איתו ותסבירי לו את זה... הוא אבא שלך והוא אמור לתמוך בך ולא משנה מה (כמובן ברמה מסויימת, אם נגיד את עבריינית או רוצחת מן הסתם לא), ובטח שלא לצפות ממך להיות מישהי שאת לא..

אם כבר זה חריג שלאח שלך היו הרבה חברות והוא בן 13.. כל דבר בעיתו