כתבתי משהו.. זה נשמע בסדר?

את מסתכלת
את מקנאה
את שבורה
את מתפרקת מול המראה .
את לא יודעת אם לבכות או להיות עוד קצת חזקה.
את נועלת את הדלת של החדר ובוכה בלילות בלי הפסקה,אבל שאיש לא ישמע,נרדמת עם דמעות על העיניים וקמה עצובה.
את רוצה עזרה,אבל לא יכולה לבקש אותה.
ואת מתחננת שמישהו יביא לך אותה.
את לא רוצה שידעו,אבל את רוצה שיראו.
את העצמות ,את הרזון,את הצורך לא לאכול ולהיות"שמחה"
את מתה מבפנים אבל את לא מראה
.את אוהבת אתזה,אבל שונאת את עצמך באותו הזמן.
את רוצה שזה רק ייגמר אבל רוצה שזה לא ייפסק.
זה יותר חזק מימך,ואת כל-כך חלשה,אבל גם חזקה.
הצבע יורד לך מהפנים,ואת ניהיית יותר ויותר רזה.
את נעלמת
אבל את לא רואה