9 תשובות
שואל השאלה:
בתנ"ך עצמו לא כתוב?
בתנ"ך עצמו לא כתוב?
אנונימית
רשום שהשם ברא את האישה לא מהעין- כדי שלא תחמוד. לא מראש- שלא תחשוב רע. ועוד כל מיני ואז אומרים שהוא ברא אותה מהצלע , כדיי שתהיה צנועה כי צלע זה מקום מכוסה
שואל השאלה:
תודה!
תודה!
אנונימית
האמת שהמקור להלכות צניעות הוא לא כל כך ברור. הסטנדרטים הגיעו בעיקר מהלכות קריאת שמע (אסור לקרוא קריאת שמע) ומהלכות כתובה (אישה שיוצאת שלא בצניעות בעלה רשאי לגרשנה בלא כתובה).
למען האמת, זה לא *בדיוק* עד הברך ולא *בדיוק* עד המרפק. המקור לכיסוי הירגל עד הברך הוא התלמוד במסכת ברכות (כד ע"א): אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר "גלי שוק עברי נהרות" וכתיב "תגל ערותך וגם תראה חרפתך" (ישעיהו מז, ב-ג). יש שפירשו שוק כירך, אבל זה פירוש רחוק והזוי. האמת היא כדעת חזון איש - יש חובה לכסות לפחות את החלק העליון של השוק.
המקור לכיסוי היד עד המרפק, לכאורה, הוא התלמוד במסכת כתובות (עב ע"ב): "וטווה בשוק" אמר רב יהודה אמר שמואל: במראה זרועותיה לבני אדם". אמנם, אין צורך לכסות את כל הזרוע עד המרפק, שמוכח מכמה מקומות שחלק מהזרוע חשוף, כמו למשל במשנה תורה לרמב"ם, חובל ומזיק ד, טו: החובל באשת איש השבת והריפוי לבעלה והצער שלה. והבושת והנזק אם בגלוי הוא כגון שחבל בפניה ובצוארה או בידיה וזרועותיה. מכאן שחלק מהזרוע הוא מקום גלוי.
אם את רוצה להרחיב בעניין אני ממליץ על המאמר של פרופ' נדב שנרב, היש בסיס הלכתי לקוד לבוש לנשים?, אקדמות כט.
למען האמת, זה לא *בדיוק* עד הברך ולא *בדיוק* עד המרפק. המקור לכיסוי הירגל עד הברך הוא התלמוד במסכת ברכות (כד ע"א): אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר "גלי שוק עברי נהרות" וכתיב "תגל ערותך וגם תראה חרפתך" (ישעיהו מז, ב-ג). יש שפירשו שוק כירך, אבל זה פירוש רחוק והזוי. האמת היא כדעת חזון איש - יש חובה לכסות לפחות את החלק העליון של השוק.
המקור לכיסוי היד עד המרפק, לכאורה, הוא התלמוד במסכת כתובות (עב ע"ב): "וטווה בשוק" אמר רב יהודה אמר שמואל: במראה זרועותיה לבני אדם". אמנם, אין צורך לכסות את כל הזרוע עד המרפק, שמוכח מכמה מקומות שחלק מהזרוע חשוף, כמו למשל במשנה תורה לרמב"ם, חובל ומזיק ד, טו: החובל באשת איש השבת והריפוי לבעלה והצער שלה. והבושת והנזק אם בגלוי הוא כגון שחבל בפניה ובצוארה או בידיה וזרועותיה. מכאן שחלק מהזרוע הוא מקום גלוי.
אם את רוצה להרחיב בעניין אני ממליץ על המאמר של פרופ' נדב שנרב, היש בסיס הלכתי לקוד לבוש לנשים?, אקדמות כט.
שואל השאלה:
וזה מוכיח שצריך גם את התורה שבכתב והתורה שבעל פה
וזה מוכיח שצריך גם את התורה שבכתב והתורה שבעל פה
אנונימית
זה מוכיח שגם בתורה שבעל פה לא הכול ערוך וברור...
הינה מצאתי!
כשברא הקדוש ברוך הוא את האישה, בינו לבין עצמו חשב מהיכן לברוא אותה?
**הילקוט השמעוני כותב:
לא בראה מהראש- שלא תהיה קלת ראש.
ולא מהעין- שלא תהא סקרנית.
ולא מהאוזן- שלא תהיה צטטנית. (תשמע דיברי רכילות ולשון הרע ותחטוא)
ולא מן הפה- שלא תהיה דברנית. ( של לשון הרע)
ולא מהלב- שלא תהיה קנאית.
ולא מן היד-שלא תהיה משמשנית
ולא מן הרגל-שלא תהיה פרשנית (פורשת ממקום למקום לגבר לגבר)
אלא ברא אותה ממקום צנוע ומוסתר מן הצלע ותוך הבריאה ביקש: היי צנועה, היי צנועה.
וכמו שכתוב כל כבודה בת מלך- פנימה- אומר גם שאישה שמודעת לכך היא יודעת שבתוכה יש אינספור יהלומים ואותם היא תראה רק למי שמזהה איכות אמיתית מהי- איכות שלא מדדת בבגדים חשופים..
כשברא הקדוש ברוך הוא את האישה, בינו לבין עצמו חשב מהיכן לברוא אותה?
**הילקוט השמעוני כותב:
לא בראה מהראש- שלא תהיה קלת ראש.
ולא מהעין- שלא תהא סקרנית.
ולא מהאוזן- שלא תהיה צטטנית. (תשמע דיברי רכילות ולשון הרע ותחטוא)
ולא מן הפה- שלא תהיה דברנית. ( של לשון הרע)
ולא מהלב- שלא תהיה קנאית.
ולא מן היד-שלא תהיה משמשנית
ולא מן הרגל-שלא תהיה פרשנית (פורשת ממקום למקום לגבר לגבר)
אלא ברא אותה ממקום צנוע ומוסתר מן הצלע ותוך הבריאה ביקש: היי צנועה, היי צנועה.
וכמו שכתוב כל כבודה בת מלך- פנימה- אומר גם שאישה שמודעת לכך היא יודעת שבתוכה יש אינספור יהלומים ואותם היא תראה רק למי שמזהה איכות אמיתית מהי- איכות שלא מדדת בבגדים חשופים..
ילקוט שמעוני*
התבלבלתי חחח
התבלבלתי חחח
האמת שיש מקור יותר קדום למדרש הזה, והוא בבראשית רבה פרשה יח, ב.
באותו הנושא: