כתבתי שיר... שמה טריגר למשהו לא יודעת למה אבל זה דורש טריגר..

נמאס לי מהכאב זה נקרא חיים? חיים לא אמורים לתת לנו את הדברים הכי יפים? כאב פיזי ונפשי אחד בונה את השני העיקר אמרו לי הכל עובר זה לא ישאר אל תוותרי לעצמך כלכך מהר אז שמישהו יסביר לי למה זה מרגיש כאילו שאני מתפוררת כאילו שאני נשברת לא מבינה מה המטרה בחיים שמהם אני סובלת.
אני מרגישה שאני נמשכת לקרקעית הים בלי יכולת לעלות לפני המים. הבהלה ההרגשה של הפחד החוסר באוויר החנק הריאות שנשרפות ולאט לאט מתחילות שוב לקרוס ופתאום הן לא עוזרות..
את סתם מחפשת הם אומרים לי הם לא מאמינים הם רואים את המצוקה אבל מזה הם מתעלמים הם מכחישים אולי נגמור הכל והם יראו שהם טועים?
אם חיים זה אומר להיות עם מסיכות מסיכה שהכל בסדר שלא כואב שאני שמחה עם מה שיש ושכלום לי לא חסר אז סליחה אבל עדיף כבר לוותר