יש פה אנשים שמאמינים אחרי שעברו תהליך? (פירוט)

שואל השאלה:
לא יודע אם יעמדו בזה, אבל אפשרי שלא תיכנסו לריבים ורק שכל אחד יכתוב את התהליך שלו?
כדי שכל אחד מאיתנו יסתכל על השני כאדם ולא כ"איכס הוא דתי משתמט"
או "איכס חילוני גוי"

אני תמיד הייתי ונשארתי מסורתי מאמין אבל בעזרת השם אני מקווה להתחזק ולהתקרב עוד יותר לדת ולשמור שבת וללכת לבית כנסת, אני מאמין שהתהליך שעברתי ואני עדיין עובר היה לקחת לעצמי קצת זמן פעם או פעמיים בשבוע להיות לבד, לדבר איתו, להתפלל אליו, להודות לו, להתלונן על דברים ואפילו לבקש ממנו סליחה על דברים וזה חיזק את האמונה שלי כי הרגשתי שמישהו מקשיב לי ומחזק אותי.

אני תמיד הייתי דתי

אני הייתי מאמין רק בגלל ההורים אבל עכשיו אני לא ובכנות גם אם אלוהים ירד לפה עכשיו מול העניים שלי (מה שלדעתי לא יקרה כי הוא לא קיים) אני לא אתחיל לשמור מצוות כי חיים פעם אחת ואני לא מתכוון לבזבז את הפעם הזאת ולהקשיב למישהו שאומר לי איך לחיות את חיי

התחלתי לדבר עם ה', לוותר על דברים בשבילו, למשל- הקפדתי יותר על האורך של החצאיות, השתדלתי בכוח לא לדבר לשון הרע וכו.. וככל שהיה לי יותר קשה עם הדברים שעשיתי עבורו, ככה יותר אהבתי אותו ושאתה מדבר איתו מהלב אחרי שוויתרת על משהו, הרגשתי שהוא שומע, זאת הרגשה כזאת בנשמה שאתה מרגיש אותו

ובכן,
אני עוד לא עשית את סה.אבל אני אשתף בכל זאת.
אני חרדי.נולדתי למשפחה חרדית.מאז ומתמיד לא אהבתי את כל העניין נסה.של הסגירות ופשוט שום דבר בנוגע לעולם.אם אתה בן אסור לך להתלבש יפה.או משהו.בגיל בוגר קצת אסור תחביבים.
כמו סקייטבורד,גיימר,ועוד מלא שלא עולים לי לראש.
אסור מל דברים.ישצלי הנאה במצוות,בללמוד תורה.אבל לא כמו בישיבה שאני שם 24/7
אין לי זמן לחיות.ההורים שלי לא מסכימים לי אינטרנט,לא טוב אם הם יגלו שיש לי סטיפס.
וגולש באינטרנט.אני אוהב את אלוקים ואת הדת.אבל גם מתעב את הדתיים.
אמ לא מסכים לזה שכולאים אולי ככה.ואין לי מה לעשות נגד זה.אני לבד.
אף אחד לא איתי.גרמו לי פשוט לשנוא אותם.להיות אחד בפה ואחד בלב.
אנ לא אומר שחילוני זה החיים הטובים.לא קשור.אני רוצה חיים פתוחים.שהילדים שלי לא יסבלו מבפנים כמוני.ואל תגידו לך לדבר עם ההורים.כי1הם בחיים לא יסכימו לשום דבר פתוח2כבר דיברתי.
זה גרם לההפך.יותר בוחנים אותי.מקשים עלי.
אני לא יכול ככה.ואני לא יכול לעשות כלום נגד זה.
הייתי שמח להיות דתי מבחירה ולא מעצם זה שנולדתי ככה.
לשמוח בזה.לא דיכאון מזה.בכל אופן אני לא חושב שהחיים שלי בעתיד יהיו בדיוק לפ התורה
אני אשתדל.אבל לא ממש.מסורתי+-
אם לא אנטי דת לגמרי