איך אדם וחווה אשמים אם הם לא ידעו מה זה טוב ורע לפני שאכלו מעץ הדעת?

הם ידעו שהם חייבים להקשיב לזה שברא אותם, וגם לדעת טוב ורע הם לא ידעו, רק טוב, ולאחר האכילה הבינו מה זה גם רע

הם לא אשמים, זה הנחש.
הם הוצאו מגן עדן כי בגן עדן רק תמימי נפש יכולים לחיות, אלוהים רק הסביר להם את ההשלכות של אכילת הפרי.

עצם זה שאלוקים צוה שלא לאכול - הם היו אמורים להקשיב לו. גם בלי עץ הדעת טוב ורע.

זה לא היה ככה.
"עץ הדעת טוב ורע". לפני האכילה מהעץ, היו אמת ושקר מוחלטים, אדם וחווה ראו מציאות ברורה וראו מה אמת ומה שקר. כנגד הטוב הזה יש נחש שמערבב את האמת והשקר ביחד, וגרם להם לאכול מהעץ.
מאז יש מושגים של טוב ורע, שהם סובייקטיבים ומבלבלים, חסרים, לא רואים דרכם אמת שלמה.

אז איפה הדעת טוב ורע אם הם לא יודעים?