כתבתי משהו... כנסו שנייה

אה...
כתבתי משהו ואני נורא רוצה להראות אותו לאבא שלי (מה שאני לא עומדת לעשות כי אני מפחדת שהוא יחשוב שעובר עליי משהו ואני *לגמרי בסדר!!*(תקראו עד הסוף..))
לא יודעת למה הזכרתי את זה זה לא ממש תורם כי אני גם ככה לא הולכת להראות את זה לאף אחד חוץ מלכם
אז כן.. זה שיר כאילו, מה אתם חושבים עליו?
:
יום אחד בבוקר הסתכלתי בראי
בהיתי קצת, וראיתי את עצמי.
אחרי כמה שניות הבנתי שאני זה לא, זה סתם עוד בן אדם שמסתתר מעצמו.

לא מבינה מה עשיתי לא בסדר, השמחה של החיים דועכת לי בסתר.
מסתתרת, כאילו משחקים.
מרגישה שוב ילדה קטנה עם שמחת חיים.

לא מבינה מה עשיתי לא בסדר, האהבה מאחרים נעלמת לי בסתר
מסתתרת, כאילו משחקת.
יאללה תני לי לחיות ותעזבי אותי בשקט.

קשה לי, בכל זאת ממשיכה
כי בסופו של דבר החיים הם מתנה
מבינה שהכל חולף ויהיה טוב
רק איך אני עוברת ת'שבוע הקרוב?

מתכננת את הכל, כל פרט קטן
ובכל זאת נכשלת, באמת שהכל בלאגן.
אני מבינה מה לעשות,
אבל הביישנות עוצרת אותי מלנסות.

ככה זה יהיה, עד שאשנה את זה
עד אז מחזיקה את עצמי, כן זה די קשה
אבל זה אפשרי, כמו כל דבר
תאמין בעצמך והדרך תאמין בך.

לא מבינה מה עשיתי לא בסדר, השמחה של החיים דועכת לי בסתר.
מסתתרת, כאילו משחקים.
מרגישה שוב ילדה קטנה עם שמחת חיים.

לא מבינה מה עשיתי לא בסדר, האהבה מאחרים נעלמת לי בסתר
מסתתרת, כאילו משחקת.
יאללה תני לי לחיות ותעזבי אותי בשקט.

גודלת, עוברת ואת החיים אוהבת
בעזרת הדיבור, אני לומדת
לומדת להיפתח, לשנות ולהשתנות
ולהביע ביקורת, העולם לא יקרוס
לעשות דברים שעושים לי טוב
כי בלי זה העולם לא יראה אותי לרוב
החיים טובים אז תחייכו
הכל יהיה בסדר כל עוד אתם תרצו


אחרי כמה שנים, מבינה ת'משמעות של החיים, השמחה פשוט חוזרת בקטעים
משחקים, כמו ילדים קטנים
נהנת מכל רגע, וזה די מדהים.

מבינה, זאת אני שהסתרתי,
לעצמי ת'אהבה בתוכי השכחתי.
לפתע, שיניתי את הגישה, ואהבה באה אליי בהגשה יפה.


(*לא חלק מהשיר*
אני יודעת שהוא לא מושלם אבל זה הכי טוב שיצא לי בכל זאת זאת פעם ראשונה :/)