אני עובדת במדא אתמול הייתה לנו תאונה קשה הייתה תינוקת בת שנתיים ברכב ועוד פצועים

את עושה עבודת שליחות ואת מלאך, זה קודם כל.
אם את 6 שנים במד"א אני מניח שהתחלת מגיל צעיר, שזה בכלל מעל ומעבר וזה מדהים.
לעניינו- חוסן נפשי זה משהו שבונים בזכות דברים שפוגעים/מזעזעים אותו, ככה לרוב זה עובד. את מכירה את הטיפוסים האלו שרואים דברים מזעזעים, מגעילים ומחרידים בטלפון ולא מזיז להם עפעף? אז אנשים כאלו לעיתים גם יוכלו להתנדב/לעבוד במקצועות הרפואות(ונשים בצד לרגע את ההשכלה) והם יתמודדו עם מראות כאילו זה הליכה בפארק.
כמובן שיש הרבה אנשים שהם בתחום הרפואה שרואים מראות שכאלו ולוקחים איתם את זה הביתה.
זה כמו עם חיילים הרי, במלחמה למשל. ישנם כאלו שראו את החברים שלהם, האחים לנשק מתים, והם אחרי כמה שנים חיים בהכחשה שהם בפוסט/שהם מודעים לזה שאוקיי, הם בפוסט טראומה שרודפת אותם.
כנ"ל לגביכם.
אומנם האנשים שמתים הם לא יקירכם אני מקווה, אבל אתם רואים מראות שאף בן אדם לא היה רוצה לראות ולחוות, ככה שבעצם מה שאת עושה זה לקחת את כל החבילה. הכוונה? את צוברת ידע, עוזרת, נותנת מעצמך, אבל במקביל גם "מוכרת" פיסה קטנה מהנפש שלך עבור אותם תמונות שלא יצאו לך מהראש ככל הנראה לעולם.
ופה החוסן הנפשי שלך נכנס לתמונה, הרי אם תשברי ותתני לדברים האלו לרדוף אותך, מה עשית פה בעצם? את נמצאת במקום שלא עושה לך טוב בסופו של דבר?(אירוני ככל שזה ישמע).
אני בטוח ש6 שנים ראית דברים ושמעת דברים שחלקנו לא היו מעיזים גם תמורת מיליונים אם היו מציעים לנו, אני חושב שאת צריכה לזקוף את זה לזכותך, זה בונה אותך כאדם חזק יותר, אל תשכחי למה נכנסת לזה מלכתחילה.
בהצלחה אלופה.

שואל השאלה:
אתה בן אדם מדהים תודה רבה
אני קוראת את התשובה שלך ובוכה אתה לא יודע אפילו כמה עזרת לי הרגע וכמה חיזקת אותי

באהבה :) תמיד פה לכל דבר ועניין

בתור מתנדבת אני רואה אנשים כמוך כדוגמא לאיך להתנהג במצבים כאלה או אחרים את חזקה ובזה אני בטוחה.
זה שאת בוכה ושכואב לך על ילדה שכנראה איבדה משפחה זה אנושי וזה הכי נורמלי שבעולם
כמו שתמיד אמרו לנו גם בקורס
"מי שלא צריך ולא מסוגל להיות פה לא יהיה פה"
אותו הדבר על הרופאים שמקבלים את הפצועים שאנחנו מפנים הרופאים האלה ידעו לאן הם נכנסו איזה דברים הם יראו ויצטרכו להודיע

ובתכלס מי כמוך יודעת שבמדא את זוכה לראות את הרגעים המאושרים ביותר של האדם (כמו לידה) ואת הרגעים שבו הכל חורב עליו
אני בטוחה שראית מקרים מזעזים דברים שכנראה לא אראה בחיים אבל עובדה שהמשכת אחרי הכל כי מה שאת עושה זה שליחות לכל דבר
קטונתי מלתת לך עצות על מה לעשות בשטח אחרי הכל אנשים כמוך הם אלה שאומרים לי מה לעשות בשטח ונותנים לי גם תחושת ביטחון
אבל במקרים כאלה אולי הכי עדיף להפסיק לחשוב על מה אם פשוט צריך להגיד תודה עם כל כמה שזה אוגוסטי שאצלי זה לא קרה

כשאת חושבת על אנשים שלא הצלחתם להציל תחשבי על כל האנשים שכן הצלתם