שאלה לילדים שחושבים שיש להם חרדות והם מאבחנים את עצמם..

דבר ראשון אני לא בן אדם שמאבחן את עצמו אבל זה שמישהו בוכה בזמן שאחרים צורחים לא אומר שהוא מזייף חרדה, כל בן אדם שונה ולכן מה שבפנים מתבטא בצורה שונה

היי, לא הלכתי לאבחון אף פעם, המשפחה שלי לא במצב שהם יכולים להרשות לעצמם ללכת לאבחון, דבר שני
אני גרה בעוטף עזה, יש לי התקפי חרדה ברמה שאני מקיאה (ולא זאת לא בעיה בבטן) ואני לא מפסיקה לרעוד ולבכות, כשיש אזעקות או כשמדברים על נושאים שרגישים לי או כשקורה משהו או שאני חושבת שקורה משהו לבן אדם שחשוב לי
בבקשה אל תגידו שזה שטויות, שכל זה סתם פחד נורמלי, כי זה לא נורמלי, באיזה עולם כאלה דברים אלה דברים שבן אדם בלי חרדה עובר?

לא הבחנתי את עצמי , את חווית התקף חרדה שאת אומרת שאנחנו כולה בוכים? את יודעת איזו חוויה קשה זאת , לא כל בן אדם שבוכה בזמן שאחר צורח מכאב זה אומר עליו שהוא מזייף ממש לא , לכל אחד/ת זה מתבטא אחרת , יש כאלה שמקבלים את התקף ומגיבים בצורה "רגועה" יחסית ויש כאלה שיגיבו בצורה קצת יותר קשה , התקף חרדה זה לא דבר פשוט בכלל זה כואב וזה קשה , עזבי את הכאב הפיזי רגע בצד, את יודעת מה זה הכאב הנפשי שחשים ברגעים של חרדה , את יודעת איזה קשה זה ההרגשה הזאת שאת מרגישה כאילו עכשיו את מתה חס וחלילה את יודעת איזה מביך זה שמסתכלים עלייך במבטים של חמלה או עזבי חמלה ורחמנות שמסתכלים עליך כאילו את מקסימום "משוגעת שבוכה משטויות" אז יש כאלה שיגיבו ביותר רגוע ויש כאלה שקורה להם ביותר חמור , שתי המקרים קשים ואני לא חושבת שיש מישהו שמאבחן את עצמו וגם אם כן זה לא אומר שהוא לא באמת מאובחן לזה...