אשמח אם תגיבו על סיפור שהתחלתי לכתוב:) - קישור מצורף

הסיפור ממש יפהה ומעניין :)

שואל השאלה:
התחלתי את הסיפור לפני שעה.
אין לך שמץ של מושג מה הולך לקרות בהמשך אז אין לך אף זכות לומר את זה. זה לא סיפור חיי, זה סיפור פרי הדמיון שלי.
לא סתם נתתי לסיפור את השם הזה.
ואם אני אראה שאני לא מצליחה לקחת את הסיפור לוויב שרציתי, אני אשנה שם..
בבקשה לא לשפוט אם לא יודעים הכל.

החלק הראשון את צריכה יותר לפרט אותו

שואל השאלה:
המשכתי אז תעקבו:)

אין לי כוח עכשיו לכתוב ביקורת בונה אבל אשמור את הסיפור ואולי אכתוב לך בהמשך, אם תרצי
באופן כללי רק אגיד שהסיפור נראה טוב בינתיים, הכתיבה שלך טובה וקולחת, כן היו טיפה בעיות תחביריות אבל לא משהו קריטי בכלל. יש לך פוטנציאל, תמשיכי לכתוב, אני מצפה לקרוא את ההמשך

היי, כן לדעתי יש כמה מקומות לשיפור קחי הכל בגדר המלצה כי אני לא יודע איך הסיפור עתיד להמשיך אז אני לא במקום הכי טוב שיש לבקר את זה.

1. "עייפה כתמיד"- ממה שזכור לי מכיתה ח' אף אחת לא דיברה ככה, זה שפה די גבוהה מידי וקשה להתחבר לדמות שמדברת ככה.

2. המשפט "השקיות השחורות מתחת לעיניים שנשארות ולא זזות אפילו לרגע", משהו בתחביר של המשפט קצת מוזר, הוא מרגיש כמו חצי שני של משפט שחסר לו החצי הראשון. לדעתי מספיק להוסיף שם "יכולתי להרגיש". אם המשפט יצא "יכולתי ממש להרגיש את השקיות השחורות מתחת לעיניים שנשארות ולא זזות אפילו לרגע", זה גם ייתו לו הקשר מקדים והוא לא יבוא משום מקום, וגם ל "ש" שיש ב"שנשארות..." יהיה פתאום סיבה להיות שם.

3. בשורה של "למה לי לקום לפני הזמן" זה רעיון מעולה, כי כל אחד יכול להזדהות עם זה, אבל כן הייתי מרחיב עוד בנושא. כי אפשר להבין עד עכשיו שחסר לה שעות שינה, והתוספת שהיא תשאב כל דקת מנוחה שיש לה היא מעולה, אבל מה כל כך מעייף אותה? המידע הזה הכרחי ואם הוא לא יגיע בהמשך זאת ההזדמנות הכי טובה להכניס אותו

4. "השעה כפי הנראה היא...", למה שהיא תוסיף "כפי הנראה"? זו שוב שפה קצת מעל מה שאנחנו יודעים על הדמות שלה וזו פשוט מילה מיותרת כי השעה היא בוודאות 7:00, אנחנו יודעים את זה כי היא בדקה בשעון.

-----אוקיי עכשיו נכנסים ל"קצת על עצמי"
5. בכללי אני חושב שזו דרך קצת קלה מידי להעביר מידע לקוראים, יש דרכים יותר מתוחכמות ללמד את הקוראים על הדמות הראשית. כמו מה שעשית עם שעות השינה, זאת דוגמה מאוד טובה לאיך לתת לקוראים ללמיד בעצמם ולהגיע למסקנות על הדמות הראשית, זאת גם דרך לשכנע אותם שהמידע הזה הוא נכון כי הם בעצם ממש מקבלים הוכחה אליו בטקסט. למשל אני הייתי עושה את זה כתיאור הבוקר שלה בבית לפני שהיא יוצאת לפנימייה, או יום אחד לפני. שם נוכל ללמוד עליה מהפעולות היום יומיות שלה וגם על החיים שהיו לה לפני הפנימייה ולמה הם נשמעים כל כך מתישים.

6. "הסתדרתי מבחינה חברתית", "אלא מי", "מעיק" שוב שפה קצת גבוהה. מפה אפסיק להעיר על זה כי אני חושב שהבנת. אם יש לנו נתון על הדמות אז כל הפעולות שעלולות להתשנות בגלל הנתון הזה ישתנו, אחרת הקוראים יתחילו לפקפק בנתון

7. "(צמחונית וקצת טבעונית)", זה נראה כמו מידע מהכותבת, ולא מהדמות הראשית שכביכול מדברת. אני אישית הייתי נותן מקום לקצת יותר חופשיות בניסוח בתוך הסוגריים, בעיקר כשסוגריים ידועים כחלק אתנחתא כזה שפחות חשוב אז מותר קצת להתפרע איתו, בטח כשילדה (אלינור) היא זאת שכותבת את כל הטקסט. וגם, זה באמת חשוב שנדע שהיא צמחונית?

8. "מוריה ניסתה לשבור את הקרח", זאת בעיקרון שורה של תיאור המצב, אחרי שהקוראים נחשפים לפעולה שקרתה. אבל זה מרגיש כאילו הוא מלמד אותי יותר מידי כי אלינור שברה את הקרח ומה שעובר לי בראש זה "אה רגע, מתי היה קרח??" אני כקורא בכלל לא ידעתי שיש פה קרח לשבור ואולי יכול להיות חשוב לכתוב משהו לפני. כי לא רק ש"שלום, אני מוריה" נשמע כמו הדבר הראשון שיש לאמר, ואין כל כך זמן לשקט מביך להיווצר מוקדם יותר מזה. כן אפשר לעשות את זה כאילו אלינור היא זאת שמתחילה לדבר כי היא קצת נלהבת שהיא בפנימייה, מרחיבה על זה שהיא מתרגשת ומצפה להתחיל (מה שיגביר את תחושת האכזבה שתהיה לא מאוחר יותר כשהיא תראה את הבנות), ואחרי תגובה קצרה ושקטה של מוריה היא לא מוצאת הרבה מה לאמר (יכול לספר לנו עליה שאולי היא ביישנית, לתת לנו קצת מידע עליה לפני שהיא מתחילה לשרת כסתם מישהי שמניעה עלילה), ואז גם נוצר אותו "קרח", והוספת גם עוד קצת מידע על אלינור ועל מוריה.

-----אוקיי עכשיו לחלק שהיא מדברת על הבנות.
9. פה אלינור נשמעת הרבה יותר כמו ילדה בכיתה ח' (שימושים ב"פאקצה" או "שפוטה" מאוד עוזרים לזה") אבל היא גם קצת מגיעה למסקנות מהר מידי (למשל להבין כל כך מהר שכרמל בהכרח התלבשה ככה בעקבות טליה, או שלתהל יש לב זהב מבפנים, קצת מהר מידי לדעתי), זה מוציא את אלינור מאוד שיפוטית עד לרמה בכלל לא הגיונית, אולי זה לזה התכוונת וזה גם יפה שהאכזבה הגדולה שלה קורית בבום אחד גדול (ששוב, האכזבה תגיע גם על הקוראים אם הם ילמדו יותר מה היא ציפתה לקבל, וממה היא מנסה להתרחק שהיה לה לפני), אבל אני הייתי נותן לטליה, כרמל ותהל קצת זמן להתנהג חופשי בלי לדעת שאלינור ומוריה הגיעו, כדי שנוכל ללמוד עליהם טיפה בעצמנו ואולי זה יהפוך את המסקנות של אלינור להגיוניות יותר, כי כרגע מבחינתנו היא סתם שפכה עלינו מידע בלי ביסוס שאין לה איך לדעת (עוד בעיה, זאת שוב נראית כמו הדרך הקלה ללמד אותנו על שלושת הדמויות החדשות).

10. הערה כללית אחרונה: יש די הרבה נקודות, ולא מספיק פסיקים או מילות קישור וזה פוגע בזרימה של הקריאה. יש בנקודה משהו שגורם לי (ולכל מי שיוצא לו לקרוא מידי פעם) אוטומטית לעצור לשניה, ואז להמשיך. המון עצירות כאלה גורמות לזה להרגיש איטי וכאילו אני מעביר זמן ולא מתקדם בכלל או מקבל מידע חדש. לעומת זאת מילו קישור/ פסיקים הן כן דרך לעבור בין משפטים או חלקי משפטים בלי העצירה המכבידה הזאת.


זהו, בכללי כן רואים פה הבנה כללית של הבניית חלק ראשון בסיפור (את יודעת שחשוב להעביר מידע ולתאר את הסביבה החדשה והדמויות של הדמות), אבל יש כמה פרטים קטנים לחזק וכמה דברים שאםשר לעשות באופן אלגנטי יותר. מקווה שעזרתי, מוזמנת לפנות אליי בפרטי לשאלות בהמשך. אשמח לעזור במה שאפשר