כתבתי קטע כתיבה.. אשמח לביקורת ודעות?❤

היו היה.
היו היה נער שחי בחשכה. על פי סטיגמות וכפי שכל אותם אנשים אמרו לו לחיות, עם אותן דעות. אבל הוא לא היה מאושר.
היו היה נער שרק רצה לחיות על פי התשוקות שלו. להביע את הדעות האמיתיות שלו.
אז יום אחד, הוא עשה את זה.
הוא לבש את הבגדים שמשקפים את מי שהוא, שמע את המוזיקה שמצליחה לנגוע ברגשותיו.. הוא הוציא את האני הפנימי שלו לידי ביטוי, בדברים שהוא אוהב. הוא התחיל לדבר מבתוך, ולא מהראש.
מיהר לעלות לו הביטחון העצמי, השמחה והסיפוק.
אותו סיפוק שאתה מצליח לבטא את עצמך, ולהיות שלם עם זה.
לשם שינוי, הוא ראה אור בחשכה.. הוא האיר את עצמו. הוא מחייך לעצמו.. עייניו נוצצות.
כיף לו!
ופתאום..
'אתה פריק!' 'מה אתה לובש?!'
'חחחח קלטו את המוזר הזה'
'וואי תשתוק' 'כמה אתה מדבר'
'תתאבד'
אותו נער מבולבל. הוא לא מבין.
למה כל כך חשוב להם את פניו להלבין.
למה זה כזה מפריע להם שהוא קצת השמין.
החיוך נמחק מעיניו.
אותו נער התחיל ללבוש בגדים שהוא שונא. לשמוע מוזיקה שהלב שלו דוחה.
לשתוק כשכולם מדברים.
פתאום הוא הפסיק להיות עצמו.
הוא הפך להיות מסיכה אחת גדולה.
המסיכה צופה בהם בפעולה, הורסים לעוד נשמה את ייחודה.
כמו שהם הרסו אותו.
הוא יושב בצד מפורק, כאילו הכה בו ברק.
בלי אפשרות לעזור לו, בלי אפשרות לשמור אצלו את מה ששלו.
הוא יושב נסער,
אותו נער..