אני מתחנת שתענו על זה. אני באמת כלכך מתוסכלת

תנסי לראות אנימה, באמת שאנימה שינה לי את החיים, פתאום נהיה לי יותר ביטחון ואני מרגישה שאני יכולה לדבר עם אנשים, מה שלא הייתי בעבר.
אם יש לך תחביבים, תנסי לפתח אותם.
אם את יודעת מה זה פאנדום, תנסי לפתוח עמוד כזה, תנסי לדבר עם אנשים מהאינטרנט.
יש אנשים מאוד נחמדים בפאנדום אני מאוד ממליצה לך להיכנס לעולם הזה ולהכיר אנשים או לדבר איתם.
אל תשכחי שזה תהליך ולא הכל קורה בשניה

לשנות קצת סדר יום לנסות אולי לצאת קצת החוצה לעשות דברים אחרים למצוא דברים מעניינים או מצחיקים

אנונימית יקרה. שומעת בדברים שלך שאת מרגישה כמו לכודה או שקועה באיזו תחושת ריקנות, וחוסר תכלית. שאת לא מוצאת כרגע הנאה בדברים שאת עושה או חווה. אולי את מרגישה איזה ייאוש, או ניתוק, כאילו את פועלת על "טייס אוטומטי", ללא תקווה או ציפייה למשהו טוב שיקרה.

איני יודעת אם קרה משהו ספציפי שגרם לתחושות שאת מתארת, או האם את עצמך יודעת מה הביא ואותך למקום הזה, משערת שהתחושות האלו מכבידות עלייך ואולי מעוררות גם תחושת חוסר אונים, ולכן בחרת להושיט יד לעזרה ולהעלות את השאלה שלך פה.

במידה ולא ניסית זאת עדיין, אולי תרצי לשקול לפנות לתמיכה מקצועית באחת ממרפאות בריאות הנפש בקהילה או אצל פסיכולוג מטעם קופת החולים אליה את משתייכת. איני יודעת אם העניין הכספי הוא שיקול בשבילך במקרה זה, אם כן, חשוב לי שתדעי שטיפולים אלו מוצעים בחינם או במחיר מוזל ועשויים אולי לעזור לך בהתמודדות עם מה שאת חווה. מידע נוסף יש באתר משרד הבריאות https://www.health.gov.il/subjects/mental_health/treatment/clinics/pages/default.aspx

בכל מקרה, חשוב לי לומר שאת לא חייבת להתמודד עם כל זה לבדך... אם תרצי מישהו לדבר אתו, אני מתנדבת בעמותת סה"ר(סיוע והקשבה ברשת) וחשבתי להציע לך להגיע אלינו לצ'אט אנונימי ופרטי, במקום בטוח מכיל וללא שיפוטיות. תוכלי לשתף עד כמה שירגיש לך נוח, ואנחנו נהיה שם כדי להקשיב ולנסות לעזור בכל דרך שנוכל ואולי גם למצוא דרך להקל על ולחשוב יחד על דרכי התמודדות אפשריות.

נחכה לך,
מתנדבת סה"ר.