קרא לכם שהרגשתם לבד בעולם ושלאף אחד לא אכפת ממכם?

ברוכה הבאה לחיים שלי.

כן \:

מוזמנת לשוחח...

כולנו באותה סירה

לא מרגישה ככה. חיה ככה.

אני קורא לזה בוקר טוב,
מה שנשאר לך זה לבחור עם מי לדבר על זה:)

אני כל הזמן ככה..

כן, ואת לא יודעת כמה..

welcome to the club (;

קרה* כן.. תמיד..

24/7

לכולם יש צד טוב וצד רע של החיים ועל כולם עוברים רגעים רעים וכואבים אך תשמחי ברגעים הטובים ותחשבי שהם אפילו יותר טובים מכיוון שהרעים מראים אותם באור זוהר יותר...
בדידות זה דבר קשה ולמרות שנראה שכולם בצד אחד ואת בצד אחר זה שגוי, כולם נמצאים במקום שונה אבל אנו צריכים ללמוד לקרב את עצמנו לאחרים שמוכנים להתקרב אלינו ולחלוק את כאבנו ושמחותינו.
- אם את מרגישה צורך לדבר את יכולה לפנות אלי.

כן.. \:

התשובות שמעלי הן ראיה לכך שאנשים רבים מרגישים לבד, בעדין שאיכשהו שכחו בו מה זה להיות ביחד. אני חושבת שהתחושה שאת מתארת היא סוג של דכדוך, עצב או דכאון קטן שכולנו מכירים. משהו שמתחיל בקושי אמיתי בחיים וממשיך בתחושה של ריקנות פנימית. הוא זמני, זמני לגמרי. אני מאמינה שכשאת צעירה ועדיין לא סגורה על מי את ומה את, המון קושי ושאלות מכבידות מאוד עליך. אני מאמינה שיש שלושה פתרונות לכך.
1. חברה טובה אחת - כשיש לך חברה קרובה, יש תמיד עם מי לדבר וזה עושה את העצב יותר קטן
2. משפחה תומכת - חפשי במשפחה שלך דודה קולית, או מישהי שאפשר לספר לה והיא גם יודעת לחבק
3. חצי כפית קינמון בכל בוקר. מרומם מצברוח טבעי ומדהים

שיהיה המון בהצלחה. את יכולה להיות אחרת אם רק תתני לעצמך הזדמנות לעבור את זה בהבנה שהקושי הוא זמני ומשתנה

וואלה כן

כן זה ממש לא יפה

כל הזמן..

כן אני מבינה אותך, זה לא קל! זה קשה.
את מרגישה במבוי סתום בתוך בועה ושאף אחד לא בא לעזור לך או להיות איתך..
זה ממש קשה לדעתי, את צריכה לעשות את הדברים הבאים:
1) אמא שלך האישה שתמיד תאהב אותך שיהיה לה אכפת מימך.
תחשבי על זה!. היא תמיד תדע מימך יותר בחיים האלה.
2) אבא שלך תלוי מי, אותו סגנון.
3) חברה טובה דברי איתה לכי אליה ושפכי את מה שיש לך בלב.
זהו.
פשוט לכי תהיה במקום הקסום הזה כן הקסום שאת אוהבת להיות בו כשאת עצובה.
דברי עם עצמך!
תשברי כול מה שאת לא צריכה.
תצעקי במקום שאין בו אף אחד.
פשוט זרקי הכול ותהיה עם עצמך או עם מישהו שקרוב אלייך.
אל תדאגי בסוף זה יעבור.
אני תמיד חשבתי למה זה ככה ולמה זה ככה, והבנתי שהכול בראש.
אנונימית? הילדה שרושמת לך עכשיו הייתה בדיכאון כמוך.
ויצאתי ממנו.
אולי הכול חרא והכול פאקינג שיט כמו שאומרים אבל יוצאים מזה.
אל תדאגי ילדה יהיה טוב.
את תמיד יכולה לדבר איתי, אני פה.
ובאמת אני פה וזה לא צחוק, אני יבין אותך לכל מה שקשור לדיכאון! אני ינסה.
בהצלחה ילדה.

כל יום כל היום