פריקה בבקשה כנסו, אני חושבת שאני צריכה עזרה...

בחצי שנה האחרונה, פשוט הכל השתנה, הכל הפך לככ רע והמצב הרגשי שלי בריצפה.
ההורים שלי התגרשו לא מזמן, ובאמת שזה לא היה אכפת לי, אבל מאז שהם התגרשו, לא אכפת להם ממני בכלל, אני ואמא שלי רבות בלי סוף, אנחנו לא מצליחות לפתח אפילו שיחה אחת נורמלית בלי להתחיל לצרוח אחת על השנייה, וזה פשוט מתסכל אותי.
ובנוסף לזה גיליתי עלייה לפני איזה שנה בערך משהו שגרם לי באמת לאבד בה כל אמון שאי פעם היה לי, אבל זה לא לכאן.
היא החליטה שהיא מוותרת עליי בהסכם גירושין, ואני גרה אצל אבא שלי עכשיו, אבל אני בנתיים רואה אותה כמעט כל יום וכמו שאמרתי, אנחנו לא מצליחות לנהל שיחה אחת נורמלית בלי לריב.
ולאבא שלי לא ככ אכפת ממני, הוא לא ממש שם לב אליי, כל מה שהוא עושה זה רק להעביר עליי ביקורת.
איך אני מתלבשת, כמה איפור אני שמה, למה אני ככ גרועה בלימודים ולמה אני לא משקיעה יותר וכל זה.
המצב שלי בלימודים מזעזע, אני לא מצליחה ללמוד בכלל, אין לי מוטיבציה לקום בבוקר אפילו, יש לי רק חיסורים ואני לא יודעת בכלל חומר, נכשלתי בתעודה, ומאיימים עליי שיעיפו אותי מהביצפר אם התעודה הבאה שלי תראה ככה.
אני מרגישה שאין לי סיבה לקום בבוקר, לא קמתי מהמיטה כבר חודשים חוץ להתקלח ולאכל, כי אין לי פשוט חשק.
ובנוסף לכל זה, החברה הכי טובה שלי והיחידה שהייתה לי במשך כל השנים האלה, ניתקה איתי קשר.
היו לנו המון ריבים לאחרונה, על זה שאני לא יוצרת איתה קשר ושהפכתי את הקשר הזה לחד צדדי, אבל היא לא יודעת שזה בגלל שבאמת אין לי מוטיבציה לכלום, אני לא מסוגלת לשמוע ולהקשיב לאף אחד, וכנראה שזה פגע גם בה.
אחרי אין ספור ריבים על הדבר הזה, שכל פעם ביקשתי סליחה והבטחתי לה שהמצב ישתנה והוא לא ישתנה, היא ניתקה איתי קשר.
ואני פשוט מרגישה נורא.
יש לי המון עבודות ומבחנים לעשות שאני אפילו לא יודעת את החומר, אני לבד בעולם, אני לא מצליחה לצאת מהמיטה וכל זה פשוט מעיק עליי.
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות כי באמת שאין לי מוטיבציה לכלום, ואם מישהו באמת קרא את כל זה, קודם כל תודה רבה שישבת וקראת את הכל, אני באמת מעריכה את זה.
דבר שני, בבקשה תייעצו לי מה לעשות כדיי לשנות את המצב, ותעודדו אותי קצת, אני באמת צריכה את זה.
תודה לכל מי שקרא עד לפה.