אין לי חברים כנסו ובבקשה תקראו הכל

זה פשוט עצוב. אני צריכה חברים שיהיו איתי וישמעו אותי. את כלכך בודדה.
אני ממש אוהבת להיות לבד אבל אני צריכה חברים. שידאגו לי. שיהיה להם אכפת ממני.
כבר לפני שנתיים אני התחלתי להתרחק מכולם כי אני מרגישה שאף אחד לא מבין. ובאמת אף אחד לא מבין אותי. וגם שהייתי בחברה מסויימת תמיד הייתי הלא קשורה. בקורונה הייתי בקשר עם 3 בנות בערך ובסגר האחרון שהיה הייתי בקשר רק עם 1 מהן. וגם היא. כל פעם הייתי צריכה לרשום לה מה קורה כדי להתחיל איתה שיחה ולדבר איתה אבל היא רשמה בסדר וזהו. ושהיינו מדברות אז כל מה שדיברנו היה רק על וואן דרקשיין ואני אפילו לא מעוניינת בהם. ואין לי נושאים אחרים לדבר איתה.
וכן אולי זאת אשמתי כי סגרתי את עצמי ממש. אני גם מרגישה שכל פעם שאיך שהוא אני מאבדת חברה טובה שהייתי מדברת איתה ומספרת לה את כל הסודות שלי ואת כל החולשות שלי אז אני נסגרת עוד יותר וככה יותר קשה לי להיפתח.
אני באמת כבר לא מבינה מה יש לי. אני הבעיה? מה אני עושה לא נכון? ובאמת שקשה לי להודות שאין לי חברים. אבל באמת שאין לי. לפני 3 שנים הייתי כלכך אנרגטית מלאת חברים (הייתי די רעה ומגעילה ) איך אהבו אותי? אני עכשיו כלכך שונה. מנסה לעשןת הכל כדי שיהיה לכולם טוב. אני אוהבת שאיך שהשתנתי. השתנתי לטובה. זה עזר לי מאוד. אבל למה עכשיו לא אוהבים אותי?:/