אממ פשוט כנסו אני יודעת שזה ארוך אבל בקשה תקראו את זה

אני כיתה ח ומערבבים אותנו כיתות בכיתה ט ואמרו לנו להתחלק לקבוצות של חמש ילדים שאיתם בטוח תהיו בקבוצה עכשיו אני הייתי בקבוצה אם שני חברות טובות שלי (שהתחילו לעלות לי על העצבים כבר מלא זמן אבל לא משנה) ועוד חברה גם טובה ועוד מישהי שהן חברות שלה אבל אני פחות אבל זרמתי קיצור הייתה לי חברה מאוד מאוד טובה שרק לפני כמה חודשים הבנתי כמה היא פגעה בי והחלקתי לה על זה וכמה היא לא מעריכה אותי אז פשוט הפסקתי לדבר איתה וביגלל שהיא כזאת ביצ צבועה היא גם רבה עם השני חברות שלי בסוף *היא* דיברה איתם והשלימה איתם ואיתי שאני חברה שלה הרבה הרבה לפניהן היא לא מנסה לבקש סליחה(שזה מה שאני תמיד עשיתי שהיא נפגעה) בקיצור הביצ נישארה בלי קבוצה (כי החברות שיש לה ביום יום זה הכול צביעות אחת גדולה) ואז אחת מהשני צברות שלי החליטה שהיא רוצה לעבור עלייה כי אין לה קבוצה
אין לי דרך להסביר את זה אבל אני פשוט מרגישה אלפי סכינים שמסתובבים לי בלב (ממש פיזית) כי אני כל הזמן אומרת להן כמה שהיא פגעה בי וכמה שהיא מתנהגת נןרא עליי ולחברות שלה והיא בכל זאת הלכה והשאירה את החברות שלה שלדברייה הרבה יותר חשובות לה ממנה לטובת כלבה באמת שאני פשוט מרגישה תחיים שלי קורסים אני לא מסוגלת יותר נורא קל לי לצאת מדכאון וקשה לי להכנס לדכאון אבל אני כל הזמן ניכנסת עליו מחדש ואני כל הזמן סולחת להן למרות שזה ממש לא הפעם הראשונה שהן פוגעות בי *השבןע* אני כותבת את זה אם דמעות ואני פשוט לא יודעת מה לעשות