סתם פריקה , כנסו אם באלכם

אוקיי תקשיבו אני בן אדם שקשה לו להיפתח לבן אדם בקלות, אז ברוב הפעמים אני שקטה פשוט לא מוציאה מילה מהפה. וזאת אני ואני לא יכולה לשנות את זה מהר כל כך וכרגע לא דחוף לי, אבל כאילו אני מרגישה שאני מפספסת להכיר חברים חדשים ככה או שאנשים לא אוהבים אותי בגלל זה וזה בסדר אבל אני רואה שאנשים שהם קרובים אליי מצליחים להתחבר ושטוב להם ושאני לא יהיה חסרה להם ואני פשוט בלעדיהם אני לבד.
בנוסף לזה אני אחת כזאת שאכפת לה מה חושבים עליה אז אם נגיד קורה לי משהו מביך אני אמשיך לחשוב עליו אפילו אם אנשים לא יחשבו עליו ככה ולא יהיה להם אכפת.
בנוסף לכל זה אני מנסה לקבל את עצמי וזה פשוט קשה.
אני מנסה לשנות את עצמי במראה החיצוני כי אני רוצה וזה פשוט קשה.
כל מה שאני עושה הוא פשוט קשה.
אני כבר איבדתי את החשק לצחוק וליהנות שפשוט אני סגורה בחדר כל היום.
אני איבדתי מספיק חברות בגלל הקורונה וזה פשוט מבאס אותי ברמות שאני מרגישה שכבר לבד יהיה יותר טוב.
אני מקנאת כל כך בכמה ילדות שהן מצליחות ואני לא.
אני זאת השקטה והלא נפתחת.