4 תשובות
אידיאליזם הוא שם כולל לזרמים בפילוסופיה הסבורים כי מציאות היא בראש ובראשונה אידאה, כלומר משהו מופשט ולא פיזי, ורק בעקבות האידאה אפשר לדבר גם על עצמים פיזיים כדברים הקיימים במציאות. האידיאליזם מנוגד לתפיסה המניחה כי העצמים הפיזיים הם המציאות, ואילו המחשבה המופשטת איננה אלא צעד חיצוני, מאוחר למצוי הפיזי, המתבונן עליו מבחוץ, באופן רפלקטיבי ומנותק ממנו עצמו. בניגוד לכך, על פי התפיסה האידיאליסטית, למחשבה, או ליתר דיוק לתבונה, תפקיד מרכזי בעיצוב המציאות עצמה המחשבה והיקום מקיימים או יוצרים זה את זה. גישה זו מנוגדת למטריאליזם ושונה מהדואליזם.
קישורים מצורפים:
תומס ריד טען שהטעויות המרכזיות של יום, לוק וברקליי (במיוחד ברקליי, שלא פירט את המושג אידיאה לדעתו מתוך הנחה שזה מובן) היו בעקבות חוסר בהירות של המושג אידיאה, מקור חוסר הבהירות היה בכך שבאותה תקופה למונח אידיאה או ניתנה משמעות רחבה במידה בלתי רצויה או משמעות בלתי מוגדרת במידה רבה.
לדוג' לוק כתב על מונח האדיאה "מונח זה, המציין לדעתי בצורה הטובה ביותר את כל מושאי השכל בשעה שאדם חושב, אני משתמש בו כדי לבטא את כל אשר מתכוונים אליו בחזיון תעתועים, מושג [notion], סוג [species] או כל דבר אחר שבו ניתן להעסיק את הרוח [mind] בדרך של חשיבה", הערה שלוקה בחוסר בהירות קשה, לוק משתמש פה באידיאה ל4 משמעויות שונות (להצביע על מושאיו המידיים של ניסיון חושים [מה שיום קרא רשם], דימוי או ייצוג [image], משמעות המילה, מה שנמצא ברוחו של אדם כשהוא חושב או מבין).
יום הבדיל בין אידיאות לרשמים כאשר האידאות הם רשמים "פחות חיים" (לדוג' כשאנחנו מדמיינים מפלצת בעלת שלוש עיניים זו אידיאה מורכבת שעשויה מאידיאות פשוטות, האידיאות הפשוטות לא ניתנות לחלוקה והן ה"זיכרון" של דבר ממשי שקלטנו ברשמים [כל מה שקלטנו בחושים]).
ברקליי הציג את האידיאות מצד אחד כדברים שאנו תופסים ומצד שני נעדרות כל קיום מחוץ לרוח. היום המילה אידיאה משמשת בעיקר (כמדומני) כדי לדבר על עולם הצורות של אפלטון, אם אני אומר לדוג' שמשהו הוא יפה ועל אחר שהוא מכוער את שניהם אני משווה לאידיאת היופי וכו' (אריסטו אם אני לא טועה טען שהאידיאות אינן אלא ברוחנו).
לדוג' לוק כתב על מונח האדיאה "מונח זה, המציין לדעתי בצורה הטובה ביותר את כל מושאי השכל בשעה שאדם חושב, אני משתמש בו כדי לבטא את כל אשר מתכוונים אליו בחזיון תעתועים, מושג [notion], סוג [species] או כל דבר אחר שבו ניתן להעסיק את הרוח [mind] בדרך של חשיבה", הערה שלוקה בחוסר בהירות קשה, לוק משתמש פה באידיאה ל4 משמעויות שונות (להצביע על מושאיו המידיים של ניסיון חושים [מה שיום קרא רשם], דימוי או ייצוג [image], משמעות המילה, מה שנמצא ברוחו של אדם כשהוא חושב או מבין).
יום הבדיל בין אידיאות לרשמים כאשר האידאות הם רשמים "פחות חיים" (לדוג' כשאנחנו מדמיינים מפלצת בעלת שלוש עיניים זו אידיאה מורכבת שעשויה מאידיאות פשוטות, האידיאות הפשוטות לא ניתנות לחלוקה והן ה"זיכרון" של דבר ממשי שקלטנו ברשמים [כל מה שקלטנו בחושים]).
ברקליי הציג את האידיאות מצד אחד כדברים שאנו תופסים ומצד שני נעדרות כל קיום מחוץ לרוח. היום המילה אידיאה משמשת בעיקר (כמדומני) כדי לדבר על עולם הצורות של אפלטון, אם אני אומר לדוג' שמשהו הוא יפה ועל אחר שהוא מכוער את שניהם אני משווה לאידיאת היופי וכו' (אריסטו אם אני לא טועה טען שהאידיאות אינן אלא ברוחנו).
אידאה = רעיון (קצת מזכיר את המילה באנגלית)
אידיאלי = הלך בדיוק לפי הרעיון
אידיאליזם = אידאה (רעיון) + יזם (סיום מילה שמייצג השקפת עולם) - כלומר, השקפת עולם של הרעיון.
אידיאלי = הלך בדיוק לפי הרעיון
אידיאליזם = אידאה (רעיון) + יזם (סיום מילה שמייצג השקפת עולם) - כלומר, השקפת עולם של הרעיון.
אידאה זה מהות התופעה, כלומר הרעיון/המשמעות שעומדת מאחורי זה.
בדרך כלל משתמשים במושג הזה בפילוסופיה אידאליסטית מאפלטון עד הגל
בדרך כלל משתמשים במושג הזה בפילוסופיה אידאליסטית מאפלטון עד הגל