בני האדם יכולים להיות אובייקטיביים?

לדעתי אף פעם לא

לדעתי כן, במצבים מסויימים.

בוודאי.

כן

כן אם נתגבר על הפרדה בין סובייקט לאובייקט

לא גם לא בנושאים מסויימים

כן, אבל הם לא יכולים לפעול על פיו.
על פי ההגיון שלי אני מאמינה שהעונש על רצח צריך להיקבע על ידי כמות האנשים שמתאבלים עליו, ולא רק בגלל שהבן אדם רצח, כי אחרי הכל מוות זה לא דבר רע, ואתה לא יכול להרגיש עצוב על היותך מת. האנשים שיכולים להרגיש עצובים על היותך מת הם האנשים שמתאבלים עליך.
ככל שכמות האנשים שמתאבלים עליך גדולה יותר, ככה האבל שנעשה מצד הרוצח גדול יותר, ועל פי כמות האנשים צריכה להיקבע חומרת העונש שלו.

זה מה שאני חושבת בצורה אובייקטיבית והגיונית, אבל אני למדתי שמוות זה נורא ואני לא רוצה לחוות אותו, וגם אחרים לא רוצים לחוות אותו, ומי שגורם למישהו אחר מוות זה רע, למרות שאין בזה שום הגיון, ולכן אני חושבת שדרך הענישה לא צריכה להשתנות למרות שזו הדרך ההגיונית וההוגנת לעשות את זה.
וזה לא יכול לקרות גם בגלל שזה לא מעשי.
אבל זו דוגמא לדרך שבה המוח האנושי פועל, הרגשות והאגו סותרים את ההגיון והאובייקטיביות.

^ זה דווקא אובייקטיבי, זו תועלתנות.
והבעיה עם השיטה הזאת היא שאנשים ישיגו חברים קרובים רק בשביל זה (וגם אם הם לא באמת התאבלו, הם יכולים לשקר).

אמרתי שזה אובייקטיבי.
וגם אמרתי שהשיטה הזאת לא מעשית.
מאחר ואנשים שחושבים שמוות זה דבר רע, אני לא מסוגלת לדמיין סדר עולם בו רצח של בן אדם עובר בשקט בגלל שאף אחד לא עצוב בגלל שהוא מת.
אם לנרצח אין מתאבלים אז לא יתנו לרוצח עונש, כי זה לא יפגע באף אחד.
אני לא יכולה לראות את זה קורה כל עוד המוות נחשב לדבר רע, לפחות לא בזמן הקרוב.