מישהו יכול להסביר לי על מפלגות, מנדטים, ועל כל פוליטיקאי שמשתתף בבחירות?

מנדטים- מספר הקולות שהתקבלו חלקי 120 (120 חברי הכנסת) שווה למספר כללי. המנדטים של המפלגה הם כל הקולות הכשרים שהתקבלו חלקי המספר הכללי שהתקבל.
בשביל שמפלגה תהיה בכנסת היא צריכה לעבור את אחוז החסימה שזה בסביבות ה3 מנדטים.
בשביל שתהיה קואליציה יש צורך של רוב. כלומר 61 מנדטים.
אופוזיציה- מפלגות שעברו את אחוז החסימה אבל לא נמצאות בממשלה.
בשביל שתביני אני מסביר איך זה כרגע: מפלגות הימין שזה ליכוד, שס, יהדות התורה וכו הם כרגע בקואליציה. הם אלה שבממשלה כי יש להם רוב של 61 (לפי הליכוד).
מפלגות השמאל שעברו את אחוז החסימה כמן מרצ, העבודה, הרשימה המשותפת וכו' נמצאים באופוזיציה.

בבקשה אל תשאלי את השאלה הזאת בסטיפס, יש פה המון ביביסטים וימנים קיצוניים שיתחילו להטעות אותך ולשכנע אותך דברים, תכנסי לאתרים של המפלגות ותקראי את המצע שלהם וכך תביני את האידאולוגיה שלהם ותבני לעצמך דעה פוליטית משל עצמך.
הראשון הסביר אל זה מצוין.

^חחחח אאוץ.
אני ביביסטית ואפילו לא ציינתי שום דעה פוליטית ואפילו לא את המילה ביבי כאן, חבל שזה הרושם שלך על הימניים וביביסטים.

כעיקרון יש ימין ושמאל
הימין רוצה שיהיה מדינה יהודית וקפיטליסטית (שוק חופשי בלי שליטה של מישהו)
השמאל רוצה להביא פה כמעט הכל לערבים והם רוצים קומוניזם ודיכוי זכויות (שוויון בכל מחיר)!
ביבי ימין והחרדים והשאר זה שמאל

ממליץ לך לדבר על זה בפרטי פה עם אנשים להם דעות שונות, ככה תהיה לך תמונה כוללת ורצינית

טוב, תראי, זו מערכת שלמה ומלאת תוכן, לא משהו שאפשר באמת להסביר לעומק על רגל אחת. אנסה להסביר מאוד בכלליות.

ישראל מורכבת בגדול משלוש רשויות- המחוקקת, המבצעת, והשופטת.
ישראל בעלת מבנה פרלמנטרי אוניקמרלי, כלומר יש לה פרלמנט אחד. פרלמנט- הכנסת.
הפרלמנט מייצג את את הרשות המחוקקת. כלומר הכנסת היא זו שמחוקקת חוקים במדינה.
לאחר מכן הממשלה, שהיא מייצגת את הרשות המבצעת. זו שאוכפת ומבצעת את החוקים שמחוקקת הכנסת, וכמובן בנוסף זו ש"שולטת" במדינה.
ולבסוף הרשות השופטת, שמורכבת משלוש ערכאות: בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. התפקיד שלהם הוא לדון ולפרש את החוקים אשר חוקקה הכנסת, לאחר שהובא למשפט אדם שנאשם בעבירה עליהם.

עכשיו, בבחירות את בעצם בוחרת את המפלגה שבעינייך אמורה להיות מפלגת שלטון, כאשר מי שבראשה יהיה ראש הממשלה.
הבחירות, אשר מתבצעות כמו בדמוקרטיה על פי רוב, נקבעות על ידי מנדטים, וזה עובד ככה.
בכנסת יש 120 חברי כנסת, וכל חבר כנסת שווה מנדט. כלומר בכל מערכת בחירות, יש בסהכ 120 מנדטים.
ולכל מפלגה יש רשימה, מ-1 ועד ל-120. אם מפלגה מסויימת תקבל 20 מנדטים, אז ה20 הראשונים ברשימה נכנסים לכנסת.
מנדט- כמות אנשים מסויימת.
חישוב המנדט פשוט מאוד.
למשל, לצורך הדוגמא, נגיד שבבחירות מסויימות הצביעו מיליון איש. את מיליון האיש האלו את מחלקת ל120. (מה שיוצא 8,300). כלומר, כל 8,300 איש שווים למנדט.

עכשיו נכנסים מושגים שנקראים קואליציה ואופוזיציה.
מכיוון שיש 120 חברי כנסת, על מנת להרכיב ממשלה, יש צורך ברוב של 61 מנדטים. ומכיוון שבישראל יש יותר משתי מפלגות, נוצרים הגושים.
לרוב המפלגה הגדולה היא זו המועמדת לראשות הממשלה, והיא אוספת מפלגות נוספות, קטנות ממנה (מבחינת מנדטים), בניסיון להרכיב ממשלה. זה מה שנקרא גוש. הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על הגוש שהוא חושב שיש לו הסיכוי הטוב ביותר להגיע ל61- כלומר לרוב.
קואליציה היא בעצם הגוש שהצליח להגיע ל61, וירכיב את הממשלה.
אופוזיציה היא הגוש שלא הצליח להגיע ל61, ויושב בכנסת, אבל לא בממשלה.
זו בכלליות מאוד שיטת הבחירות בישראל.

עניין הימין והשמאל, הוא קצת יותר מסובך בישראל.
ברוב בעולם, הוא פשוט מאוד. ימין קפיטליזם, שמאל סוציאליזם.
בארץ, מסיבה לא ברורה, הכניסו שלושה נושאים שונים לחלוטין לתוך מושג אחד- מה שיוצר הרבה מאוד בלאגן.
אבל בגדול:
ימין, לרוב מתאפיין בקפיטליזם, כלומר שוק חופשי עם התערבות מינימלית של הממשלה, בעד סיפוח ותכניות הגירה למיניהן, מתנגד להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינה יהודית בשטחים שמעבר לקו הירוק. הימין השמרני (לא הליברלי) מתאפיין באי קבלת להטב, גירוש פליטים, מדינת הלכה וכו.
השמאל, לרוב מתאפיין בסוציאליזם (בארץ זה כמעט תמיד סוציאל דמוקרטיה), כלומר התערבות של המדינה בשוק על מנת להביא לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, מתנגד לסיפוח ובעד הקמת מדינה פלסטינית בשטחים שמעבר לקו הירוק על מנת לשמור על המאזן הדמוגרפי בישראל, לרוב מתאפיין בקבלת להטב, מתן מפלט לפליטים, הפרדת דת ומדינה וכו.

לגבי המפלגות והפוליטיקאים... אני קצת נרתעת ומסתייגת להסביר עליהן, מנקודת המבט שלי למישהי שעוד לא מבינה בעניין לגמרי, אני רוצה שתגבשי את הדעה שלך בעצמך.
לכן אפרט מעט על המפלגות, אבל לא יותר.
מפלגות הימין- ליכוד, יהדות התורה, שס, ישראל ביתנו, ימינה, תקווה חדשה, הציונות הדתית.
מפלגות המרכז- כחול לבן, יש עתיד.
מפלגות השמאל- העבודה, מרצ, הרשימה המשותפת.
כל המפלגות שכאן הן ציוניות, פרט לרשימה המשותפת.
שס, יהדות התורה, הציונות הדתית, אלו מפלגות חרדיות דתיות, שואפות למדינת הלכה, אם כי לפעמים גם מתאפיינות בסוציאל דמוקרטיה. הציונות הדתית היא הקיצונית שבהן.
ליכוד, תומכת בסיפוח, ממשלת השלטון כרגע, מאופיינת לרוב עם קפיטליזם.
ישראל ביתנו, מאופיינת בקפיטליזם, אך נמצאת בגוש הנגדי לזה של הליכוד, ליברלית, מתנגדת למדינת הלכה.
ימינה, תומכת סיפוח, מאופיינת גם היא בקפיטליזם, ולא משתייכת לשום גוש נכון לעכשיו. תומכת מדינת הלכה, אבל בצורה הרבה פחות רדיקלית מהמפלגות החרדיות.
תקווה חדשה, גם היא תומכת סיפוח ומתאפיינת בקפיטליזם, אבל מעט יותר ליברלית מימינה, פחות בעד מדינת הלכה למשל.
כחול לבן, למען האמת עד היום לא ממש ברורה לי האידיאולוגיה שלהם. בפאן החברתי תומכים בלהטב וכו, אבל חוץ מזה לא יצאו באיזשהן הצהרות, ובאופן אישי לא יצא לי לקרוא את המצע שלהם לעומק.
יש עתיד, מפלגת מרכז, מתנגדת למדינת הלכה, ובכלל מתאפיינת בשמאל החברתי. נמצאת איפשהו שם על הסקאלה שמשלבת בין קפיטליזם לסוציאליזם.
העבודה, מפלגת שמאל, סוציאל דמוקרטית, מתנגדת לסיפוח ובעד הקמת מדינה פלסטינית לצד הישראל בשטחים מעבר לקו הירוק (הגדה), מתנגדת למדינת הלכה, שמה דגש על התקדמות חברתית בכמעט כל המובנים.
מרצ, מפלגת שמאל שנמצאת שמאלה יותר על הסקאלה מהעבודה, ושמה אפילו יותר דגש על הפאן החברתי, פעילה לא מעט עבור זכויות האזרחים הערבים במדינה, וגם נגד הדיכוי שחווים הפלסטינים בשטחים.
והרשימה המשותפת, מפלגת שמאל, היחידה מבין המפלגות שבכנסת שאינה ציונית, מפלגה ערבית, שבכוונתה לייצג את האוכלוסיה הערבית. די סוציאליסטית, מתנגדת לסיפוח כמובן, ובחלק לא קטן ממנה מתנגדת לשמאל החברתי.
יותר מזה אני באמת לא מרשה לעצמי לומר.

בכל מקרה אני ממליצה לך להאזין לפודקאסטים, לקרוא כתבות ומאמרים, לראות חדשות, אם את רוצה יותר להתמצא בעניין.
וכמובן, להיחשף לדעות שונות ומגוונות, ולא רק לזרם אחד.

וואו אחותי^

שואל השאלה:
אני לא נושמת הנאמנים מחקו את כל הריב בעיי

חחח מה היה הריב עכשיו אני סקרנית