32 תשובות
זה בסדר גמור וזה לא חטא בכלל
הכל טוב, כל עוד זה לא פוגע בך תעשי מה שאת רוצה
כן אסור לקיים יחסים לפני החתונה
איפה קראת יחסים בדיוק? היא אמרה שמירת נגיעה שזה יכול להיות גם להחזיק ידיים ולהתחבק..
אנונימית
מה הקשר חטא
ממש לא
שואל השאלה:
אנחנו לא מקיימים ולא נקיים יחסים..
אנונימית
גם אם תקיימו
זכותך המלאה, לא חטא.
חתול שחור
זה כן
מבחינתי זה לא
זה לגיטימי לגמרי
אבל זה אסור עובדתית אתה רוצה שאני יקריא לך גם את הפסוק אני לא מבין
כל זמן שזה נעשה מרצון, מבחירה ומתוך מודעות מלאה משני הצדדים זה בסדר גמור.
עד כמה זה 'חטא'? - זה רק פונקציה של כמה חשוך איש דת שמגדיר את זה כחטא בשביל לשלוט בעדה שלו. את בטח מכירה את נשות הטליבן שלובשות על עצמן שקים שחורים שלא יראו אפילו שיש להן צורה של אישה. עד לשם יכולים רבנים ופרשנים חשוכים להגיע.
את צריכה לתת דין וחשבון אך ורק לעצמך ולתחושה הפנימית שלך שאת לא פוגעת לא בעצמך ולא באחר. זה הכל.
מה הקשר אחי זה אסור למה סתם לבלבל אותה וזה גם מוכח מדעית שזה הורס את הזוגיות תפסיקו להפוך כל דבר שלא מתאים לכם ומשהו מותר
שרקרק, תביא סימוכין - דתיים ומדעיים למה שאתה טוען או שתחסוך לנו...
מה מוכח מדעית^ בוא תגזים אחי דה פאק
אותי מבחינת התורה או וואטאבר זה "חטא"
אבל אנחנו ליטרלי בני אדם, עם צרכים ורצונות.
אל תבלבל את השכל
חתול שחור., השאלה בבירור מתייחסת לחטא על פי היהדות.

ולשאלה - כן...
כן.
ייהרג ובל יעבר (נידה אחת מהעריות = גילוי עריות)
זה חטא...


אסור לטבול לפני חתונה, אז כולן אסורות בטומאת נידה אם לא התחתנו. זה איסור תורה.

גם יש "לא תקרבו לגלות ערווה", אסור להתקרב למצב שקשור לנושא הערווה, אז קול באשה ערווה, וכך גם הנגיעה בה. לפי הרמב"ם והרבה אחריו, כל נגיעה של חיבה נכללת באיסור הזה מהתורה. לאחרים, זה איסור חכמים, אבל עדיין אסור
אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה'. (ויקרא יח, ו)
וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ. (ויקרא יח, יט)
חמור מאוד מהסיבה שאמר הפורש.

כל אלה שענו "לא" - פשוט לא יודעים מה הם אומרים...
נו מה קורה לכם לאלה שאורמים שזה "בסדר"?

אתם בקיאים בשולחן ערוך או מקורות לא פחות חשובים שאומרים שזה "בסדר"?
כי גם על אביזרייהו דגילוי עריות יהרג ואל יעבור (שולחן ערוך, ירוה דעה, סימן קנז, סעיף א).
גם אם כן (לרמב"ם זה איסור תורה) - זה עדיין יהרג ואל יעבור, כי זה ש"ס מפורשת במסכת סנהדרין.
כן , כמו שנכתב כאן האיסור מאוד חמור


אל תראי את זה כנטל , אלה כזכות לשמר קשר שמבוסס על אהבת נפש ולא אהבה שתלויה בדבר -במגע
בהצלחה לך , אל תוותרי על הזכות !
מצטערת לבשר לך אבל זה אסור לפי התורה.
ולכל המתיפיפיים שאין להם שמץ של מושג מה הם אומרים:
היא שאלה אם זה חטא מבחינת היהדות, לא אם אתם מסכימים לה...
1. כל החוקים וההגבלות והאיסורים נכתבו על ידי בני אדם. אלוהים לא באמת מתעניין.ת באיזה מידה של קירבה את עם החבר שלך.
2. ככל שחברה יותר פטריארכלית, שמרנית, שוביניסטית כך רבות יותר ההגבלות על האשה.
3. כל ההגבלות והאיסורים הם שרירותיים ומשתנים בין פרשן לפרשן ובין קהילה לקהילה. יש מקלים ויש מקצינים ויש מגזימים ברמות בהקצנה... מספיק להסתכל על הקהילות הדתיות - חרדיות ולראות את הספקטרום... מה ש'כשר' בקהילה אחת מוקצה ואסור בקהילה אחרת.
4. ככל שקהילות יותר שמרניות וקיצוניות כך גם הפגיעה בנשים יותר חמורה, זה מתחיל בהגבלות על לבוש, ממשיך בשליטה על האם מותר או לא לגעת ונגרר עד לחיתון של קטינות בניגוד לרצונן לכל מיני חשובים בקהילה ובמקרה הקיצון - אמנם לא ביהדות - זה מגיע עד כדי מילת נשים. גדיעה של הדגדגן, על מנת להרחיקן עוד מגיל ילדות 'מדרך החטא'.
בשורה התחתונה - אלוהים, אם יש דבר כזה, בטוח לא רצה נישואי פדופיליה על מנת כאילו לשמור על האישה, בטח לא כריתת דגדגנים, ובוודאות גם לא את שאר הנתעמרויות בנשים כביכול בשם הדת והצניעות.
1. תתפלא
2. זה לא שובניזם (לפחות לפי הלכה זה לא צריך להיות) והגבר והאישה צריכים להחליט *ביחד*
3. אבל במקרה הזה ספציפי זה או מהתורה או מחכמים (זה מחלוקת) אבל זה לא משנה מאיפה זאת הלכה קבוע (כמו שמחכמים אסור לאכול חלב ועוף זה הלכה קבוע ככה גם זה פה למי שאומר שזה מחכמים)
4. אין בעיה עם קהילה שמרנית יש בעיה אם עושים דברים אסורים לפגוע בנשים *אסור* בדיוק כמו שגם אסור בגברים גם לגברים יש הגבלות לבוש זה לא קשור ללשלוט זה קשור להצבת גבולות כדי שבהמשך יהיה יותר טוב חיתון של קטינות זה אסור כי הן לא מבינות מה המשמעות של זה והן לא מוכנות וזה גם לרוב לא יהיה ברצונן משמע זה לא באמת תופס מבחינה הלכתית
הקב"ה (מה זה "אם יש דבר כזה"? אלוקים הוא אל דבר, כי אינו חומר, והוא בטוח קיים) בעצמו צוה על שמירת נגיעה:


"הנזיר נודר שלא לשתות יין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: "נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה - אל תאמר "הריני אוכל ענבים ואין לי עון". אמר לו הקדוש ברוך הוא: "הואיל ונדרת מן היין - הריני מלמדך שלא תחטא לפני". אמר למשה "למד לישראל הלכות נזירות", שנאמר (במדבר ו, ב-ד) "איש כי יפליא לנדור וגו' מיין ושכר יזיר מכל אשר יעשה מגפן היין". וכיון שיעשה כך, הרי הוא כמלאך (שם, ח) "כל ימי נזרו קדש הוא לה'", כמה דאת אמר (דניאל ד, י) "ואלו עיר וקדיש".
וכן האשה נקראת גפן, שנאמר (תהלים קכח, ג) "אשתך כגפן פוריה". אמר הקדוש ברוך הוא: "אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה הריני תופשה ואין לי עון", או ש"אני מגפפה ואין לי עון", "אני נושקה ואין לי עון"; אמר הקדוש ברוך הוא: "כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר, שכן שלמה אומר (משלי ו, כז-כט) "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה... כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה", לכך סמך הקדוש ברוך הוא פרשת נזיר לפרשת סוטה, שהן דומות זו לזו, וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו, שנאמר (שם ז, כו) "כי רבים חללים הפילה", וכתיב (שם ה, ה) "רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו" (שמות רבה טז, ב).
אהובה קודם כל ממש כל הכבוד על העמדת הגבולות..
העלו את זה אז אכתוב על כמה מישורים.
במישור האנושי ובמישור הדתי.
במישור האנושי כל עשיה שאת לא מוכנה אליה גם היא הכי סתמית ונורמלית לכאורה, היא חטא לעצמך.
חטא מלשון החטאה-פספוס.
כל מגע שלא נעים לך ובכל זאת מתרחש פוגע בך.. ולא משנה בכלל באיזה הקשר זה.. בין אם זה בהקשר של זוגיות ואפילו חיבוק תמים בין חברות.
כל צעד שאתם עושים תבחני את עצמך.. איך את מרגישה ואם את בסדר. אל תכריחי את עצמך למשהו בשם הקשר או המסגרת.
במישור הדתי שמירת נגיעה כפי שטרחו לפני לציין היא חובה הלכתית.. יש שגורסים זאת מדאורייתא ויש שמדרבנן אך למעשה זו עדיין חובה הלכתית..

נשמע שזו מצווה שקצת קשה עליך ויותר מכך שאת כל כך רוצה להקפיד על קיום מצוות.
לא הייתי בניסיון שאת נמצאת בו כדי להרחיב בדיבור על כך.. אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה זה קשה. לא סתם אמרו שאין אפוטרופוס על העריות..
יותר מכך קשה לאהוב ולשמור על מרחק בין שרגשי ובין שפיזי.
זה ניסיון שלעיתים יכול להרגיש כמו מלחמה, מאבק בלתי אפשרי ומגוחך..
מגוחך.. ככל שמתרחקים מהסיבה לריחוק לעצם המאבק זה נראה מגוחך..
שנמצאים בסיבה.. משם אפשר לשאוב את הכוח. שנמצאים בסיבה יש מקום לשלל הרגשות ביחד עם חוזק.
אפשר להביע תסכול, כאב, קושי, עומק של קשר\אהבה\משיכה ומנגד רצון, אמונה, ביטחון ועמידה- כוחות אינסוף לשאוב מהם.
השיר שהתנגן ברשימת השמעה שלי בדיוק עכשיו זה "נפשי בשאלתי"...
"אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי" (אסתר ז ג)
כמה קשה להיות במקום הזה לפעמים של המציאת חן.. כמה הוא דורש מאיתנו לעבוד, להישאר בעקרונות שלנו ולחזק את הרצון..
בשמירת נגיעה ואיסור ייחוד מלבד עצם הציווי, יש הרבה חוכמה וסוד.
אז.. רק אאחל לך מלא בהצלחה בכל דרך שתבחרי בה.
שתצליחי להיות נאמנה לעצמך, לפנימיות שלך תמיד.
ושהגבולות שתציבי לעצמך (הרי בסוף יש לנו בחירה חופשית) יישארו עומדים איתן.
ותדעי שזה אפשרי.. שאפשרי לעמוד בנסיונות שיש לנו:) כל יום ופעם מחדש-כאילו זו הפעם הראשונה,כאילו לא נפלנו אתמול.
כן, חטא גדול מאוד, אבל הכי חשוב אל תתבאסי ממה שעשית, מה שהיה היה, תסיימי עם זה מיד ותחזרי על זה בתשובה ונגמר הסיפור.
כל אלה שכותבים שזה 'בסדר' - הם פשוט שותפים לעבירה, ובגדר של מחטיאי הרבים.
"כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג,), צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מ"א, טו), עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:"
אסור מהתורה...