דתיים/ חרדים שיודעים את ההלכה אשמח רגע לעזרה

מצד אחד , אם היית אומרת היית עשויה לפגוע בו, וזה אסור וחילול אשם, מצד שני אולי הוא לא היה אוכל שוקולד חלבי. אבל בתכלס, הם ימשיכו לאכול כרגיל בשר וחלב ולא יקשיבו, וגם אם היית מעירה הוא היה עשוי ממשיך לאכול ולא מקשיב.

כך שהיה עדיף לא להעיר.. כל אחד והדין שלו מול אלוקים, אל תרגישי רע.. אלוקים מבין אם לא היה לך נעים או פחדת. את לא אשמה.

שואל השאלה:
אבל יש מצוות הוכח תוכיח את עמיתך
לא?
שאם אני רואה אדם חוטא אני צריכה להוכיח אותו
כמובן בצורה יפה והכל...
לכן אף פעם לא יודעת מה לעשות בסיטואציות כאלה

זה אפשרי כן...

אבל הוא בן 13.. לכי תסבירי לבן 13 שלא מחובר בכלל לדת ולא כלום..

להורים שלו עוד מיילא.. אבל תאמיני לי, אם לא היית מאמינה ולא מחוברת ולא כלום, והיו מעירים לך עכשו על השוקולד... את הבת 13 , היית מבינה משהו? לא. רק היית חושבת שזה מטומטם ודבילי והדת חרא ומי יקבע לי מה לאכול.. ההורים עוד אפשר לדבר איתם אבל אם את לא מסוגלת להוכיח ולדבר כראוי ובאמת לשכנע ולהצליח.. אז עדיף שלא.. אפילו אם רב היה מדבר איתם זה כנראה לא היה כזה עוזר.. רק היו חושבים שהוא משוגע עם ביגוד שונה..

שואל השאלה:
הוא יודע מזה כשרות
ומזה דת ויהדות
הוא יודע המון
פשוט לא מאמינים בכלל
גםהאמא תעודד אותו בעצמה לאכול שרצים ולנסוע בשבת
הקטע האם בסיטואציה כזו, שהמצב ככה עם כל המשפחה
אני צריכה להעיר או משהו..

אם את יודעת מראש שאין עם מי לדבר .. אז אל, עדיף מאשר שיחשבו עליכם משהו או על הדת או יכעסו או יפגעו..

שואל השאלה:
מבינה, תודה רבה

בכיף

את חייבת להוכיח אותם עד שידרשו ממך להפסיק

לא למה שתגידי לו אם הוא עצמו לא מחובר לדת אז זה לא נראלי עניינך וגם נראלי תביכי אותו ברבים יש איזה מצוות הלבנת פנים אה לא זה איסור

אני חילונית וכל פסח אנחנו אצל המשפחה הדתיה שלי, אין לי שום חצאיות אז קניתי במיוחד בשבילם, לא משנה אם אתה חילוני או דתי, אם אתה בבית ששומר כשרות או לא אתה צריך לכבד אותו ולא לעבור על החוקים של אותו בית. קרה לי פעם אחת שהדלקתי את האור בשבת וישר התנצלתי, זה קורה, בטעות לא נורא, אבל לשים לב ולכבד את מי שסביבך

"ואמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע רבי אבא אומר חובה שנאמר (משלי ט, ח) אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך"
נסי לקרב אותם בדרכי שלום; לדוג' תביאי לו שוקולד ובקשי ממנו שיברך עליו (ואז ישאל אותך מה מברכים, למה, ולמי) ותתפללי שה' יחזיר אותם ואותנו בתשובה שלמה

מה שהפורש אמר , רק אני אעיר על זה
מה שאמר ר' אילעא וכו' זה רק בדברים שהם איסור דרבנן כמו הדוגמא שהבאת לאכול שוקולד חלבי אחרי בשר זה מדרבנן (מדאורייתא זה רק לא תבשל גדי בחלב אימו או לאכלו גדי בחלב אימו או להינות מזה - ז'א לתת לחיה שלך) ולכן תאמרי פעם 1 בצורה מכבדת ולא מעליבה ולא ליד כולם ותחמיאי לו וכו' כדי שיקבל ירצה - ירצה לא ירצה אין עלייך עוון
אבל..... באיסור דאורייתא אין דבר כזה חייבים להוכיח עד שהוא/יא נוזפ/ת בך, יש דעות עד שצועק/ת עלייך .

^אבל יש דעה שאפשר לאכול חלב אחרי בשר (כזכור לי, אחרי קינוח והדחה - *כמובן שזו דעת יחיד שלא נפסקה להלכה)

מצות התוכחה חלה רק כךי "עמיתך", גהיינו מי ששומר תרוה ומצוות, כמבואר בביאור הלכה, סימן תרח. אין מצוה להוכיח אפיקורסים ופורקי עול.