אני חושב שפילוסופיה זו שטות, מה אתם חושבים על זה?

אתה צודק זה באמת שטות

פחח מה... אתה מבין שכאילו יש אין סוף עמדות פילוסופיות.. כל דעה שאתה אומר יש מאחוריה עמדה פילוסופית.. אתה יכול להגיד שיש עמדות פילוסופיות שנראות לך מטומטמות אבל להגיד שפילוסופיה זה שטות זה כמו להגיד "לחשוב זה מטומטם"

אנטי-פילוסופיה זה גם פילוסופיה

תלוי איזה. מה שנגד התורה - וודאי שטות.

שואל השאלה:
אני חושב שזה שטויות. ואיך כל דעה שלי עומדת מאחוריה עמדה פילוסופית..
לדעתי פשוט פילוסופיה זה שטויות, כל השאלות שיש פה בקטגוריית פילוסופיה וזה מיותר

ארצה לשמוע איך אתה מבסס את הדעה הזו, הבס את הפילוסופיה במגרש שלה.

שואל השאלה:
הן (השאלות פה בקטגוריית פילוסופיה) מתעסקות מבחינתי בנושאים מיותרים שלא יתרמו לשום דבר, ושואלות שאלות שהן מבחינתי שטותיות ומנסות בכוונה להיות עמוקים או "חכמים" או אפילו לעוות טיפה את המציאות ולחשוב אחרת.

הבא דוגמאות.
בנוסף, מדוע אתה מניח שכל דבר חייב להיות פרודקטיבי? האם מוזיקה ואומניות הבמה מיותרות בעיניך? הרי הן לא מביאה תועלת מלבד לנפש.

שואל השאלה:
לדוגמא, האם מוסר קיים, למה שנשאל את השאלה הזו? מיותרת ושטותית.
"רצח זה לדעתי מוסרי, הרי מוסר זה סובייקטיבי"
מנסים בכוונה לשנות את המציאות הקיימת כרגע שרצח זה לא טוב לרצח זה טוב, זה נשמע מאוד דבילי.

לא מבינה איך היום שנולדת בו משפיעה על האישיות או התנהגות שלך.
אני מכירה המון אנשים במזל שלי וכל אחד שונה אחד מהשני שנות אור.

עריכה: שיט התבלבלתי עם אסטרולוגיה

שואל השאלה:
אני מתכוון ב"לא תורמות" אני מתכוון שמה הן עוזרות לכם?
אומניות הבמה ומוזיקה הן בשביל בידור, ולדבר על מוזיקה זה ךדעתי שונה מלשאול שאלות פילוסופיות.
שאלות פילוסופיות לא עושות שום דבר מאשר להסיק מסקנות לא הגיוניות שמנסות להיות הגיוניות.
למה לשאול האם מוסר זה סוביקיטיבי או אובייקטיבי זה נחוץ? הרי ידוע שוואלה יש חוקים כמו שאסור לאנוס או לגנוב אז למה שנשאל שאלות בנוגע לזה?

שואל השאלה:
0מישהי0
התבלבלת בשאלה אני מניח.

שאלות אתיות הן הכי רלוונטיות לנו.. ניקח למשל את מקרה אלאור עזריה, מקרה שהפולמוס עליו היה גבוה.

נשאל: האם המעשה הזה היה מוסרי? מה הופך אותו לכזה? האם ניתן לגזור ממנו שיפוט מוסרי-אובייקטיבי? וכד'

ועל סמך מה החוקים האלו נקבעים? למה החוקים שנקבעו מחייבים אותי? וכו וכו.

שואל השאלה:
שוב, למה שתשאלו למה זה מחייב אתכם החוק? כי אתם אזרחים פה במדינת ישראל, החוקים של מדינת ישראל חווים גם עליכם.

אולי אני םשוט לא אוהב כלכך פילוסופיה

שואל השאלה:
אני חושב שהבנתי, אולי בגלל זה קוראים לפילוסופיה "אהבת החוכמה".
פשוט שואלים שאלות/מסיקים מסקנות ואז עונים עליהן בשביל אולי לדעת? כי זו אהבת החוכמה?

למה אם אני אזרח של מדינה מסויימת החוק שלה מחייב אותי? אולי אני ישות אוטונומית? בנוסף, אם עכשיו יש חוק שלדעתי הוא לא מוסרי (למשל: איסור חתונה אזרחית) אז תשאל השאלה למה הוא לא מוסרי? ואם אכן הוא לא, האם אני צריך "לקבל אותו"? יש אלפי שאלות אתיות שנוגעות לכל החלטה בחייך. שאלת האובייקטיביות של המוסר זו אולי אחת השאלות הכי רלוונטיות ליומיום בפילוסופיה.

אני קראתי אסטרולוגיה בטעות

^^^שטייניץ טען כך למשל, שפילוסופיה נעשית לשם הפילוסופיה. כמו שמוזיקה ממלאת צורך נפשי אז כך גם הפילוסופיה, ממלאת את הרצון של אדם להשביע את סקרנותו.

שואל השאלה:
סבבה, הבנתי. תןדה

^ראשית אתייחס לנביעה משתי השאלות השניות ולהשלכות שלהן על היומיום.

לו נגיע למסקנה שהכל קבוע מראש אז אין ערך מוסרי באף פעולה, ראובן לא עשה את המעשה הטוב מטובו אלא מתוך כך שכפוי עליו, שמעון לא עשה את המעשה הרע משום שהוא רע אלא משום שכפוי עליו. ובמקרה כזה - לא ניתן לשבח או להאשים אף אחד מהם, העובד המצטיין? יתבטל, מערכת המשפט? תתבטל, וכו וכו. ניתן כמובן לומר ש"מערכת המשפט תתנהג כאילו יש בחירה חופשית", אבל במקרה כזה היא:

א. לא מוסרית, וכל מטרתה של מערכת המשפט היא לנהוג על פי החוק ועל פי המוסר, לכן החלטותיה לא יהיו שוות את הנייר עליו הן כתובות.
ב. לו יש ערך שאנו יודעים שאיננו אמת אך בכל זאת משתמשים בו לחריצת משפט, אין שום מניע שלא נשתמש בערכים אחרים (לדוגמה: פסק דין על פי פמיניזם, האישה תזוכה).

טוב ורע אובייקטיבי.. סיבה דומה. לא צריך להיות משכיל גדול כדי להבין למה.

השאלה השלישית שונה מהאחרות, משום שאצלה ההשפעות על היומיום לא ישירות וברורות כל כך. לכאורה שאלת קיום העולם החיצוני נראית לנו כסקרנות גרידא, אך בוודאי שיש בה שאלה מהותית. ארכימדס אמר פעם "תנו לי נקודת אחיזה ואוכל להזיז את העולם", וזה מה שהניע את דקארט לכתוב את ההגיונות שלו. לו לא הייתה לנו סיבה להאמין בעולם החיצוני אז כל הידע שלנו מושתת על לא כלום, נקודת אחיזה שגויה. אבל מאחר ויש לנו נקודת ודאות (לכאורה) שהיא קיומנו, ניתן להשתית עליה את שאר הידע שלנו והוא יתעצב באופן שונה משהיה לפני הספקנות.

דוגמה טובה לכך היא אלוהים:
לו היינו בטוחים בקיום העולם החיצוני ומבססים עליו את הידע שלנו, אז מתוכו היינו מסיקים אל - היה זה אל שלוקה בתכונותיו, כי הוא מבוסס על דבר לא ודאי. בנוסף הוא לא היה מחייב שום דת משום שהוא מושג בעלמא.

לעומת זאת אם אנחנו בטוחים אך בקיומנו, ומבססים על כך את הידע שלנו - האל שנסיק יהיה אל שונה לחלוטין (טוב ומיטיב, יודע כל ושאר תכונות כאלו או אחרות), אל שעל התגלות שלו יותר יוקל לנו להאמין.

כלומר החיים הדתיים של האדם (או, החילוניים) יכולים להשתנות ב180 מעלות בהתאם לקביעות אפיסטמולוגיות כאלו או אחרות (אם הוא מקבל אותן). ויש לכך השפעה בעוד תחומים מלבד זה.

אני רואה בפילוסופיה כדבר מהנה בעיקר (מהנה לי), פחות כבעל ערך.
אבל כן יש ערך מסויים לפילוסופיה.

""רצח זה לדעתי מוסרי, הרי מוסר זה סובייקטיבי"
מנסים בכוונה לשנות את המציאות הקיימת כרגע שרצח זה לא טוב לרצח זה טוב, זה נשמע מאוד דבילי." - זה מהותי, כי זה ידריך (סוג של) לנו איך לפעול.

ונחזור לסובייקטיביות, האם לדעתך לרצוח מחבל זה מוסרי? או כל אדם אחר?
אם כן, אתה כבר אומר שרצח לא תמיד רע.
(סתם מעצבן אותי שמכלילים כל רצח תמיד)

שזה מעניין

יש דברים שרוב העדר עושה פשוט כי רוב העדר עושה. שאלות פילוסופיות לדעתי באות לערער כל מיני פרספקטיבות שגדלנו עליהן, וגורמות לחשוב יותר על דברים שלא חשבנו עליהם בכלל.
לדעתי זה יכול לעזור אבל זה גם יכול לסבך.

במשך שנים רבות התבססה הפילוסופיה, בניגוד למדע, על ניתוח תאורטי באופן כמעט בלעדי.
אני חושבת שזה מדהים
ויותר מזה את/ה
פוגש ופוגשת אותם כל יום ויום בחיי היום יום וזה מדהים

אם הפילוספיה (החוכמה) זה שטות אז הכל שטות