מורה העירה לי ואני עצבנית ורוצה לבכות.

הייתי עם חברה שלי במלר"ת אם אתם לא יודעים מזה זה פשוט מתחם בבית ספר עם כמה כיתות.
והמתחם הזה הוא של תגבורים...
אז אמרתי לחברה שלי "פה מלמדים את כל המעוטי יכולת" עכשיו כמובן שזה היה בצחוק זה היה הכי בצחוק בעולם אני בעצמי למדתי שם, אני יודעת שמי שלומד שם הם ממש ממש ממש אבל ממש לא מעוטי יכולת תאמינו לי, זה בדיוק היה כמו לקרוא לחברה שלי מפגרת.
אני לא חושבת שהיא באמת מפגרת זה להעליב אותה בצחוק...
והמורה הזאת התחילה להגיד לי "ומה עם הייתה ילדה שהייתה מוציאה מאיות אבל יש לה דיכאון זה הופך אתה למעוטת יכולת?"
העצבים שלי בגוף עלו ורציתי לרצוח אותה כי אני כל כך יודעת מה זה להיות במצב כזה ואני כל כך התעצבנתי שהמורה הטיפשה הזאת לא יודעת להבדיל בין צחוק לאמת ושהיא לא מכירה אותי בכלל ולא יודעת שאני מכולם הכי מבינה מה זה להיות במצב כזה ומה גורם לכל דבר ולמה ילדים שלומדים שם לומדים שם.
אני רוצה לבכות היא הוציאה אותי רעה וטיפשה וזה כל כך מעליב כי אני לא התכוונתי לזה בשום צורה היא כל כך לא מכירה אותי.
מה אני עושה עם כל העצבים שלי?
באלי לבכות?
מה אתם חושבים עליי?
נכון אתם חושבים שאני חרא?
אני לא רק שתדעו.