אני בכיתה ח והיום שמעתי שכמה בנות הציעו לבנים להסתובב בלומה פארק וכזה

שואל השאלה:
קראו לי א אני מתנדב פעמיים בשבוע הכי מביא חבילות מזון לניצולי שואה וקשיי יכולת ואמן הייתי יכול לעשות יותר ממה שאני עושה עכשיו כי זה פשוט דבר שהתאהבתי בו לעזור זה באמת אני פעם ראשונה הרגשתי חנק בגרון זה היה מדהים ממליץ בלי קשר לכולם

אמרתי את זה בקשר של קהילתיות

אם לא רכשת חברים בחטיבה יש את התיכון ( מאה אחוז אתה תמצא מישהו בתיכון) אם לא בתיכון יש צבא אם לא צבא יש התנדבותיות פה ושם (אם בא לך), אם לא זה אז כל דבר אחר.
בקיצור, אם לא עבד לך בחטיבה יעבוד לך בתיכון. אני חותם על זה. התיכון הרבה יותר גדול מחטיבה. יש שם מפסיק ילדים שאתה תכיר ותתחבר אליהם.
אז כך את הזמן שלך בקלות, הכל טוב ותהיה חיובי.
אני אתן לך גם דוגמה אישית.
יש לי חבר שרוב השכבה פשוט נידו אותו כל החטיבה, הוא פשוט שם זין והתחבר לכמה בודדים שזה אני ועוד כמה, שיתף את ההורים וקיבל את התמיכה שהיה צריך בשביל לשרוד את התקופה. והוא הגיע לתיכון והוא אמר שיותר טוב מזה לא יכל להיות לו, הוא התחבר לפחות 20 ילדים שם, יש לו חיי חברה שלא דמיינתי שיהיו לו.
אז תמיד תדע שיש מי שיתחבר אליך. תשרוד את החטיבה, ותגיע פתוח ורענן לתיכון. הכל טוב.
לגבי מה לעשות עכשיו, תנסה לשרוד אני מניח.

תראה בטוח יש כמה ילדים שאתה יכול להתחבר אליהם
עצה שלי תנסה להידחף לחבורות תתחיל לזרום אתה תראה שיקבלו אותך
תנסה גם לחקות את ההתנהגות שלהם הכוונה להיות כמוהם
וזה לא בושה להיות בודד
בהצלחה