אמא שלי איחלה לי שיפול עליי רקטות ושידרסו אותי

מה??!! למה שהיא תאמר דבר כזה?
ואל תברחי מהבית פשוט תהיי בשקט בחדר שלך או במקום שהם לא יהיו בו בבית ותעני להם רק שהם שואלים אותך שאלות באדישות ואז הם יבינו שהם לא היו בסדר..

אם את מרגישה שזה לא עוזר תלכי לחברה או למישהו קרוב שאת סומכת עליו

כנראה היא כעסה לא שזה מוצדק אבל זב מכעס

פחות מומלץ עם המצב. תנסי להתארח אצל חברה או משהו.
אני מקווה שזה יצא לה רק מכעס ושהיא לא התכוונה :/

לכי לחברה או משהן

איזה כלבה

אבל אם תברחי ידרסו אותך ויפול עלייך רקטה!!
סתם.
אל תברחי, למה לצאת לבחוץ במצב הזה.

או שתלכי לבית של חברה

אם יש לך אופציה תתקשרי לחברה וספרי לה את זה ותתבקשי להיות אצלה לכמה זמן לישון וזה ואם לא תישארי בבית ופשוט אל תיצרי איתה קשר, זה מה שאני הייתי עושה...

לא לברוח
לדבר עם המורה שלך
או יועצת בית הספר
כדי לחשוב מה לעשות
אני כאן כדי לעזור
את יכולה לפנות אלי באישי

אל תברחי לרחובות זה מסוכן עוד במצב של עכשיו, תשאלי משפחה או חבר/ה קרוב/ה אם את יכולה להיות אצלם כמה ימים

אם את מהצפון אז כן
אם לא תלכי לחברה
אבל בכללי גם את את מהצפון עדיף ללכת לחברה או משפחה

לא

בבקשה ממך
רק אל תהיי חסרת אונים

תעשי הכל
רק לא להרגיש חסרת אונים מול התלותיות שלך באמא

אפילו בעיר שלי שיש נסיון פיגוע פעם בשנתיים כמעט הרגו יהודי היום (כן ערבי כמעט הרג).
אי אפשר ללכת סתם ככה ברחובות, ישראל מקום מסוכן ליהודים.

תנסי אולי להיות אצל חברה אבל אם לא אז עדיף שלא בימים אלו

אם היא ככה מדברת אליך בדרך כלל אז כן

אוי ואבויי תקשיבי אל תברחי לכי לחברה טובה שאת יכולה לסמוך עליה תביאי בגדים ותעשי בייבסיטר ותגורי אצלה ויש איזה דברים כאלה שמאמצים ילדים תגידי להם שיפרסמו אותך ואת מחפשת משפחה. מאמינה בך

תקשיבי אני יודעת שזה לא משהו שיעודד אותך אבל לרוב אומרים דברים כאלה קיצוניים מתוך עצבים ותסכול ואי אפשר לדעת מה עובר עליה אפילו דברים שאולי את לא יודעת
אני לא מצדיקה את זה בשום צורה , תחשבי פשוט שהיית במקומה והיה נפלט לך דבר כזה . כל אחד עושה טעויות וזה בסדר , אל תברחי, אני יועדת איזה תסכול זה כשאמא מאחלת דברים כאלה, אל תברחי לשום מקום, תנשמי ותדלגי על זה, אמא זאת אמא ויהיו ימים טובים יותר.
אוהבת מבלי להכיר

יש אפשרות שתלכי לבית של קרוב משפחה כלשהו? זה מסוכן להסתובב בחוץ עכשיו

רגע אבל באיזה הקשר?

מצטערת לשמוע
אל תברחי בתקופה כזאת
כשהתקופה תגמר תתקשרי לרווחה במקרה והיא מתנהגת אלייך ממש קיצוני- מדברת אלייך ככה, מתעללת רגשית/ פיזית.
וגם לא יודעת אם זה ינחם אותך אבל אבא שלי גם בלתי נסבל... הוא לא נותן לי להכניס את הכלבה שלנו לממד, הוא מדבר אליי מגעיל אומר תזהרי שאני לא אשאיר אותך בחוץ איתה... והכלבה שלי בסהכ אמורה לשבת שתי דק בממד רק כדי לוודא שהיא בטוחה אבל לא הוא לא רוצה.. ואין לו סיבה הוא פשוט עושה פרצניפ.

כרגע אל תברחי המצב חרא אבל אם יש לך חבר/ה טוב/ה שאת סומכת אליו/ה לכי אליהם או אולי לסבא וסבתא שלך אם הם בסדר תהיי אצלם כמה ימים ואז תראי מה קורה בכל מקרה הדבר הכי חשוב זה שאל תלכי לרחוב ושתהיי מוגנת ואם את רוצה לדבר את יכולה לדבר איצתי בפרטי❤

אם יש לך מקום קרוב בעיר שלך ללכת אליו, חברה או משפחה אז תלכי
ותשתפי מישהו מבוגר כמו קרוב משפחה, מורה, יועצת, מנהלת
איזה אמא נוראית, היא לא צריכה להיות אמא

לא כדאי לברוח במצב כזה

לא לברוח
אם יש לך חבר/ה ללכת אליו/ה, תשאלי אם את יכולה להתארח. אבל את לא יכולה לשוטט סתם ככה ברחובות בתקופה הזאת
אה, ואל תיעלבי אבל אמא שלך נשמעת כלבה

מה לעזאזל
כן תברחי
ומה הקטע שלה

בתקופה הזו זה לא רעיון טוב

אם לא הינו בזמן לחימה כן. אבל בתקופה הזו לא.

מה איתך?

איך זה הגיע למצב הזה?

את יכולה להתקשר לזכויות הילד
או לכל מוקד אחר שמטפל בדברים האלו, אבל תנסי להבין למה היא אמרה את זה, האם באמת באמת היא התכוונה או שזה היה מתוך הכעס של אותו רגע.. ?
תבקשי עזרה, לברוח לא הפתרון❤

שואל השאלה:
לא משנה השלמנו ;-;

אנונימית יקרה
נשמע שאת מאוד פגועה מאימך וכנראה שמערכת היחסים ביניכן, לפחות לפי הפוסט שכתבת, לא מיטיבה איתך וכנראה גורמת לך הרבה עצב וכאב.
הכאב נובע קודם כל מהעובדה שאימא במהותה אמורה להיות האדם הקרוב, התומך, המכיל והמקבל ואילו כאן, בסיטואציה שאת מתארת, נראה שאימא שלך לא רק שאינה תומכת אלא כועסת ומטיחה בך מילים קשות. אני יכולה לתאר לעצמי עד כמה זה כואב ופוצע.
יקרה, בריחה מהבית איננה פתרון ואת עלולה למצוא את עצמך בנוסף על ההצפה הרגשית גם בתחושת בדידות וחוסר אונים. האם יש איזה אדם בקרבתך שאת יכולה לשתף אותו במה שעובר עליך? אולי אימא שלך בכל זאת תקשיב לך אם תפני אליה בכנות ותספרי לה מה עובר עליך ומה את מרגישה כשהיא מדברת אליך בצורה בוטה ומעליבה.
ובנוסף, אני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לגמרי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש להיות שם איתך ועבורך להקשיב, לתמוך ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל. אם תרצי, נחכה לך כבר הערב באתר שלנו:

שלך, מכל הלב, ועם הרבה דאגה,
מתנדבת סה"ר.