אני מרגישה ממש עלובה, אין לי חברים ואני בדיכאון כבר מעל 3 שנים(מאובחנת) ואני רק בכיתה ז.. החברה היחידה שהייתה לי עזבה

hey
אני גם בכיתה ז , לבד ממש . הייתי בדיכאון לשנתיים ואני דיי..בדרך החוצה . לא שיש לי תמיכה כלשהיא, לבד . אני ככ אשמח לדבר .
קשה לי לסמוך על אנשים, אבל אני מוכנה לנסות . אם תרצי לפרוק כל שעה , כל דקה . רק דברי איתי ת אני פה

היי, קודם כל שתדעי שאת בסדר גמור ואת לא מוזרה או שונה בגלל הסיטואציה שבה את נמצאת.
אם יש משהו שלמדתי במהלך הזמן. זה שבדידות ודיכאון זה לא מהכרח אלא מבחירה. את בוחרת אם להיות בודדה ובדיכאון או לא.
אני חושב שאת יודעת שאולי יש לך חוסר ביטחון ביצירת קשרים חדשים וזה מה שמונע ממך להתחבר ולהכיר אנשים חדשים. נסי לא לעבוד על זה שתצאי מהדיכאון או לחפש חברים. אני ממליץ לך לעבוד קודם כל על הביטחון העצמי שלך בלי קשר למצב שאת נמצאת ואת תראי שזה יעזור לך במציאת חברים ובדיכאון בהמשך.
כשהגעתי פעם ראשונה מארצות הברית לפני 7 שנים הייתי חסר ביטחון לא ידעתי כמעט עברית וצחקו עלי המון! לא נתתי לעצמי להכנס לדיכאון בגלל זה. אחרי שנתיים שהמצב שלי היה ככה נרשמתי לקורס גלישה עם ילדים חדשים והתגבשנו מאד כי אף אחד לא הכיר את אף אחד אז בשביל כולם זאת הייתה התחלה חדשה וגדל לי מאד הביטחון העצמי.
הייתי ממליץ לך לעשות את זה. תעשי משהו שאת מתחברת אליו והיית רוצה ללמוד. שחיה, ריקוד, שירה, נגינה כל דבר שאת רוצה. לאט לאט תתחילי לבנות את עצמך אני בטוח שזה יעזור לך אבל זה תלוי רק ברצון שלך.
הרבה בהצלחה ואני אשמח לעזור אם תצטרכי :)

את לא עלובה. אל תרגישי ככה, זה לא נכון.
תעשי דברים שאת אוהבת, תמצאי תחביבים חדשים שיעסיקו אותך כדי שתרגישי פחות לבד. תנסי ליצור לך שגרה שתרגישי טוב איתה ושתיתן לך קצת יותר משמעות להכל